חזרה לשרשים

יש רעיון בדת של אחריות על נזק.

אם חלילה איש יכה איש, ובכך חסר אבר או יש פצע אחר- יש רעיון של צדק שהמזיק צריך לשלם. במבט ראשון נדמה שזה פרט יפה בדת: אחריות כלפי הנחבל.

כיצד מעריכים את הפיצוי?

הדת מלמד שבודקים כמה שוו הלמכור בתור עבד...

זה כבר לא יפה מכמה הבטים. איך אפשר למכור חיי אדם בכלל להיות עבד לאדם אחר? זה לא כבוד של חיי אדם. בנוסף מי שמנסה למכור אין באמת שלו למכור. ואז רעיון של אחריות התלוי במכירת עבדים בעצם רעיון מכוער מאוד.

גרוע מספיק שיש עבדות בכלל בלי כבוד ערך חיי אדם- עוד גרוע שאב מוכר את בתו לפי ספרי הדת בספר שמות. "כי ימכור איש את בתו". האם זה ספר "מורה דרך" של תרבות היהודית? בודאי לא. עלינו לפסול כל רעיון כזה וכל רעיון דומה.