אולי אני נראית לכם מכובדת ומרשימה... למעשה אני כבשה שנקלעה ללהקת זאבים.

קיבלתי תעודה.

שובצתי לחמש יחידות מתמטיקה, וחמש יחידות אנגלית.

קיבלתי שמונה מאיות.

הממוצע שלי הוא כמעט 98.

ובכל זאת, אני פשוט לא מתרגשת.

כשחזרתי הביתה והראיתי לאמא את התעודה, היא חייכה ואמרה שכל הכבוד לי, ושהיא גאה בי. 

ופה זה נגמר. פה נגמרה גם השמחה וההתרגשות שלי.

-

בעוד חודש וחצי אני עוזבת. 

עוזבת את הקיבוץ הדרומי, ועוברת להתנחלות בגוש עציון. מישהו יכול לתאר לעצמו איזה מעבר מטורף זה?

בערך כמו לעבור לחו"ל, אני מניחה. משונה.

אני לא אוכל לעבוד בחופש עצמו, בגלל האריזה והמעבר. אבל לאחר המעבר, אני מתכננת לעבוד כמו חמור על מנת לעזור קצת.

אמא שלי גלשה באינטרנט ומצאה משרה לעורכת עיתון נוער, שהשכר עבורה הוא 2000 ש"ח לחודש. מכובד.

אם לא אצליח להגיע לזה, סביא להניח שאעבוד כבייביסיטר, הדרכת חוג תיאטרון לילדים, או שטיפת כלים במסעדה. 

עדיין אסור לספר על העזיבה, אבל אני חוששת שחברי הקיבוץ מתחילים לחשוד.

לפני כמה ימים אחת מחברות הקיבוץ התפרצה עלי בלי שום סיבה והחלה לצרוח עלי שאמא שלי חסרת אחריות, וכל מיני כאלה. 

אנשים מתייחסים פשוט מגעיל אחד לשני, כאן.

בעוד פחות משבוע תצא הודעה רשמית שאנחנו עוזבים, וסביר להניח שכל העולם יידע על כך.

אני מניחה שאערוך מסיבת פרידה קטנה עם כמה חברים. ועם עוגה.

וזהו, אז נעזוב.