החיים שלי

כל יום, כל הזמן אני פשוט מרגישה את ההרגשה הזאת

כאילו אני לבד בעולם ואין משו שיקשיב לי

אין משו שאני יכולה לסמוך עליו שתמיד אבל תמיד יבין

אותי ויהיה לי לצדי.

אני תמיד מרגישה את ההרגשה הזאת של הלבד

של אפחד לא מבין אותי

שאפחד לא רוצה אותי

שאפחד לא רוצה להקשיב לי...

אני תמיד מרגישה את זה

בכל רגע בכל מצב את ההרגשה הזאת

כאילו גם למשפחה שלי אני לא יכולה לספר דברים

מחשש שמה יתחילו לשפוט אותי ולצעוק עלי.

למה אני מרגישה את הלבד הזה,

שאני יודעת שיש אנשים שאוהבים אותי

אבל עדיין מרגישה שהם שופטים אותי

על כל דבר קטן