לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים שלי

"במרוצת הזמן, המסכות נדבקות לעור והצביעות הופכת לכנות." - אדמון דה גונקור


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011


אני רוצה לעוף מפה, ומפה אני מתכוונת מהבית הזה שבו אני גרה ב18 השנים האחרונות

די לא טוב לי פה ונמאס לי מהתחושה הזאת כאילו אין לי מקום להיות פה כי כולם רוצים להיות לבד

ואני בכל מקום שאני בו אומרים לי "אני צריך תמחשב או תתטלוויזיה" או כמו אח שלי הגדול בדרך עדינה

לוקח את הטלוויזיה.

 

אני מעריצה את בת דודה שלי שלקחה את הרגליים שלה והלכה מבית שלה איך שמלאו לה 18 

כי לא היה לה טוב בבית שמוע את ההורים שלה רבים על כל פיפס,ולטפל כל הזמן

באחות הקטנה שלה. אני מעריצה אותה כי היה לה את האומץ לעשות משו

בשמביל שיהיה לה טוב, נכו שמשעמם לה איפה שהיא גרה  עכשיו אבל לפחות עכשיו

טוב מבחינה נפשית אני מתכוונת.

 

נמאס לי לחיות פה, בבית הזה שבו אם אני עושה טעות כלשהיא מתחילים לצעוק עלי

מה לעשות שאני עושה פה הכול ואם אני לא עושה וגם אז מצחילים לצעוק עלי

נמאס לי פשוט נמאס לי

בא לי לסיים את הצבא ולעוף פה, להתחיל ללימוד את המקצוע הכי אהוב עלי בעולם, ולעסוק בו

במקום הכי רחוק שאפשר מהמשפחה הזאת יותר נכון מאחותי הגדולה ומאימא שלי

פשוט לא רוצה ששתיהן יהיו בחיים שלי.

 

כי שתיהן כפי שהבנתם בפוסטים הקודמים כל הזמן גורמות לי לדיכאון או לחשיבה

הזאת שכאילו יש משו לא טוב אצלי כאילו הן הנשים הכי טובות בעולם ואני סתם אחת

שלא ממש חשוב לה אם יש קצת לכלוך המיטה שלי או איך אני ניראת בבית,

או שבניגוד להן אני מסתפקת בדברים פשוטים, לא צריך להגזים בכל דבר ולא צריך

להיראות מליון דולר כשיוצאים לווטירנרית נגיד.

אני לא כמו שתיהן, והן כל היום שופטות אותי (טוב גם אבא שלי אבל בקטנה),

אם זה המשקל שלי או מה שאני לובשת או פשוט בגלל שאני בוכה מכל דבר

פשוט בוכה, כשאני עצבנית כשאני עצובה פשוט לא יכולה להחזיק את הדמעות

אפילו עכשיו.

 

אבל בו נחזור לפוסט אני לא רוצה לחיות פה

רוצה לחיות במקום אחר שבו יאהבו אותי

ויקבלו אותי כמו שאני מבלי לשפוט.

נכתב על ידי ג'ולס2 , 7/8/2011 00:32   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני שונאת אותה פשוט שונאת

 כל הזמן אני צריכה להתחשב בה פשוט כל הזמן

 אם זה כי היא לא אוהבת שימו דברים על המיטה כשוטפים(אז איפה ישימו אותם? על הגג? או פשוט על הריצפה.. לכו תבינו..)

 אם זה כשהיא ישנה, כי היא צריכה לקום מוקדם

 ולי בזמן שהיא ישנה אסור להוציא הגה.

 ומה איתי?

 כשאני בחדר רואה טלוויזיה (באחת הפעמים הנדירות שאני שם כי היא פשוט השתלטה על החדר)

 והיא חוזרת מאיפהשהוא אז היא באה לחדר ומתחילה לטיול בו

 מהמיטה לשידה שלה ככה כל הזמן וזה בזמן שאני מנסה לראות טלוויזיה,

 אז באיזהשהוא שלב אני מוותרת, נותת לה תחדר והולכת.  

או מתי שהיא מחליטה להתקלח או מתארגנת לעבודה

 

תגידו לי מי עושה פן בחמש לפנות בוקר כשבתוך החדר

 אחותה ישנה!!!!

 פשוט נמאס לי המצב הזה שהיא מחליטה שהיא המלכה שכולם צריכים לחיות לפי

 לוח הזמנים שלה ואם היא צריכה לצאת לאןשהוא אז היא משתלטת על המקלחת והחדר בו זמנית

 

מתי לעזאזל היא תתחיל להתחשב בי?!!!

 

מתי הרגע הזה יקרה שבו היא תחליט לא להדליק אורות בזמן שאניישנה או לא לעשות פן בחמש לפנות בוקר

 והקטע הכי עצוב שאמא שלי  פשוט מאפשרת תמצב הזה שבו הם אומרים תתחשבי בה, כי היא

 האחות הגדולה.

 

 

ואיך הריב הזה התחיל?

 הריב התחיל לפני משו כמו שנתיים

 ביום שבו ההורים שלי סגרו את הקיר של הפינת טלוויזיה

 ועשו לאח שלי הגדול חדר משו

 אז היא הבינה שהיא רוצה חדר משלה והתחילה פשוט לסלק אותי

 מהחדר בצעדים קטנים אבל גדולים, ועכשיו אני מרגישה

 כאילו אין לי תמקום הזה שבו אני יכולה לשבת ולהירגע

 ולעצום את העיניים ולא להיות במגננה. (פשוט עצוב).

 מתי יגיע הרגע הזה שהיא פשוט תתסלק מהחיים שלי

 כי פשוט נמאס לי ממנה

 נמאס לי מהאישה הזאת שכל הזאת מסתכלת על איך היא ניראת

 פשוט נמאס לי ממנה

 אני לא רוצה אותה בכל הרגעים הכי חשובים בחיים שלי

 אם זה בהשבעה שלי או בחתונה שלי או בברית של הילד שיהיה לי

 פשוט לא רוצה אותה

 לא פה, ולא בחיים שלי! עצבני

 


סליחה על החפירה, אבל אני פשוט כועסת עליה, על אימא שלי על הכל בגלל ריב שהיה ביני לבינה

 בגלל שאני עשיתי שטיפה לחדר, ובגלל שלא היה מקום שמתי דברים שלה על המיטה שלה (אחרי ניקוי אבק כמובן)

 ואחרי זה שהיא באה היא פשוט התחילה לצעוק עלי "מה את עושה, ימפגרת, יא בת זו**ה,"

 ואחרי כל הצעוקות האלה אימא שלי אומרת שאני צריכה להתחשב בה, והיא מתחילה בסדרת ההרצאות שלה

 שאם אני לא ידע להסתדר פשוט יהיה לי חרא בצבא.

 אני יודע להסתדר עם אנשים, אבל פשוט איתה אני לא יודעת להסתדר מה לעשות כי היא אדם שרוצה שאני יעוף לו מהחיים

 אם היא רוצה היא יכולה להעוף לי מהחיים כי היא הגדולה פה והיא זאת שיש לה אמצעים.

 שוב סליחה על החפירה!!

 

נכתב על ידי ג'ולס2 , 7/8/2011 00:07   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בדידות


כל יום, כל הזמן אני פשוט מרגישה את ההרגשה הזאת

כאילו אני לבד בעולם ואין משו שיקשיב לי

אין משו שאני יכולה לסמוך עליו שתמיד אבל תמיד יבין

אותי ויהיה לי לצדי.

אני תמיד מרגישה את ההרגשה הזאת של הלבד

של אפחד לא מבין אותי

שאפחד לא רוצה אותי

שאפחד לא רוצה להקשיב לי...

 

אני תמיד מרגישה את זה

בכל רגע בכל מצב את ההרגשה הזאת

כאילו גם למשפחה שלי אני לא יכולה לספר דברים

מחשש שמה יתחילו לשפוט אותי ולצעוק עלי.

 

למה אני מרגישה את הלבד הזה,

שאני יודעת שיש אנשים שאוהבים אותי

אבל עדיין מרגישה שהם שופטים אותי

על כל דבר קטן

נכתב על ידי ג'ולס2 , 2/8/2011 21:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  ג'ולס2

בת: 33




קוראים אותי
354
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ולס2 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ולס2 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)