להתחיל מבראשית

ביום חמישי שלפני כשבועיים, נחתתי בנמל התעופה הבינ"ל 'בן גוריון' אחרי חודשיים וחצי בארצות הברית של אמריקה (או כמו שאני אוהב לקרוא לה, The United Fakes Of America). אני אחסוך מכם את פרטי הנסיעה שלי ואפילו את פרטי החזרה, כי הם כבר לא רלוונטיים בשום צורה. מה שכן, הג'ט לג שהיה לגיטימי נורא בימים הראשונים, עדיין נמצא אצלי. ולא כי הוא פשוט ממאן ללכת, אלא כי אני מתקשה לעזוב אותו. אני הולך לישון כל יום לפחות בשלש וחצי, בגלל אלף ואחת סיבות - ואני עדיין מתעורר בשעות הצהריים כמו איזה בטלן מזויין (הוספתי את זה לרשימת ה'לשנות אתמול'). 

מה שכן, אני מחפש עבודה בנרות. משהו נורמלי שלא יהיה במקום שומם מדי ולא ישלמו בו שכר זעום מדי. למרות שבמצבי אני לא ממש יכול להיות בררן, אני יודע שאחרי יומיים במוקד כלשהו אני אתאבד, ואחרי שבוע בחנות שלא דורך בה איש אני כנראה אתחרפן למוות. אז אני עדיין מחכה שיחזרו אלי מאחת העבודות היותר נורמליות אליהן שלחתי קורות חיים. 

חוץ מכל זה, אני חייב לבנות את המעגל החברתי שלי מאפס. זה קצת מתסכל, מסיבות מובנות מאליהן, וקצת מנחם כי הרבה מאד משקעים נעלמים ככה. אז אני מקווה שזה יהיה בסדר (מי רוצה להיות חבר שלי? :)

בכל מקרה. מאחר והיום יום שישי, אני צריך ללכת לנקות את הדירה שלי ולשטוף את האוטו. ואין לי יותר מדי זמן לעשות את זה. אז אני אנטוש אתכם לעת עתה, ואתם תגיבו בינתיים. או שרק תקראו ותגרדו את הביצים. זה גם עובד. 

שיהיה לכם סוף שבוע סוף!

קובי