להתחיל מבראשית

לפני הכל, רק רציתי לציין שהבחורה הזו באמת ריגשה אותי.

אני כבר שנים טוען שאדם לא צריך לעשות דברים שהוא לא מאמין בהם או בסיבות שלהם. זו גם הסיבה שאחרי ארבע עשרה שנה בהן גדלתי כחרדי ולמדתי בבתי ספר של החינוך העצמאי (ומאוחר יותר בישיבה קדושה בבני ברק), החלטתי לעזוב את זה למרות הציפיות והתקוות הגדולות שנתלו בי. קלטתי שאני לא מאמין ואף פעם לא האמנתי, ואין לי שום סיבה לכל המנהגים שאני מקיים. ושנים שאנשים אומרים לי שהם צמים ביום הכיפורים בגלל שזו מסורת, ובגלל שכולם צמים, ובגלל שאלוהים כתב ככה בתורה, ובגלל שהם רוצים שהוא יסלח להם על כל החטאים שלהם (התירוץ האהוב עלי), ועוד ועוד ועוד. ואני תמיד טוען בפניהם שזה מגוחך. שאלוהים לא צריך את התפילות שלהם. ושהוא לא צריך שהם ימנעו מעצמם מקלחת ואוכל ושתיה וסקס כדי לסלוח להם. אתם יודעים, הויכוח הישן שמנהלים אפיקורסים גמורים עם פרטי העדר הפחות חכמים.

ואז באה הבחורה הנ"ל והפכה לי את היוצרות. העלתה את הסיבה שלה. שהיא רוצה (באמת רוצה!) לצום בשביל אדם שהיא אוהבת - אמא שלה, שרק המחשבה על זה שהיא לא תצום ציערה אותה כל כך.

אני חושב שהרבה מאד זמן לא הרגשתי כל כך מואר.

בכל אופן, יום הכיפורים בדרך אלינו, ואחריו חג הסוכות שכמעט שכחתי מקיומו. אני הולך לעבוד די הרבה בשבועיים הקרובים ובסופם אני כנראה עוזב את העבודה לטובת עבודה אחרת, עם שכר קצת יותר מרשים ומאמץ הרבה יותר גדול. החשש קיים, אבל כנראה שהכל יהיה בסדר. וגם אם לא, לא קרה כלום. יותר גרוע מהמצבים שעברתי בזמן האחרון לא יכול להיות. מה שכן, אני בהחלט אתגעגע לשדה התעופה היפה שלנו - אתר תיירות בפני עצמו - שגורם לי למצב רוח טוב בכל פעם שאני מגיע לעבוד. זו באמת תופעה נדירה במקומות עבודה זמניים, לדעתי.

את השיר הבא אסף שלח לי מיד כשהוא סיים למקסס אותו. רצה לשמוע מה אני חושב. כשאמרתי לו, הוא אמר לי משפט בסגנון 'בדיוק', וחייך. כמובן שהדבר היחיד שאני יכול לומר על זה הוא - אשרי שכיוונתי לדעת גדולים.

מוקדש לכם.

ובנימה אופטימית זו... מה עושים כשנתקלים בתגובה של ידידה טובה שנפטרה על סרטון שלך בפייסבוק והדמעות חונקות אותך עד כדי מחסור בחמצן?

תמהני.

קובי