להתחיל מבראשית

כבר זמן מה שכל מה שיש לי בראש זה שישה צלילים מזויינים מתוך הפסקול הזה שגורם לי להשתנק כמו כוסית במחזור. חבל שישראבלוג קיים, ושבגללו היא הכירה אותי ואני הכרתי אותה ועוד כל כך הרבה אנשים הכירו אחרים שגרמו להם לרצות ללכת אחורה בעיניים עצומות. וחבל שאי אפשר פשוט לנתק וללכת הלאה כי אנשים קושרים אותך לאנשים שקשורים אליהם וגם לאלו שקשורים אל אלו.

ערב יום הכיפורים היה רווי באלכוהול ובאנשים רצויים יותר ופחות. ואנשים זה העיקר, למרות שכל אחד ואחד מאיתנו עומד בפני עצמו וזאב לאחר - או כך מסתבר, לפחות. והמכתבים נקראים ונקרעים ונמחקים מעל הדפים הוירטואלים, חוץ מהמכתב של המנומשת הקטנה שחיממה לי את הלב היום כמו שלא קרה הרבה זמן.

מה שנקרא, אמביוולנטיות מזויינת.

כן, לא, שחור, לבן, 

וואטדהפאק נסגר איתך?

יש אנשים חכמים - מספיק כדי לא לבקש סליחה שלא מגיעה להם.

מזל של כולנו.

קובי