להתחיל מבראשית

פתאום גיליתי את השיר הזה מחדש, כששמעתי את הביצוע הכן יפה שלו. 

ערב השנה החדשה עבר עלי נהדר. עבדתי כמו חמור בחנות כי כמובן של השחורות מקווינס דורשות שמלה לערב. אבל בסופו של דבר סיימתי לעבוד, ואחרי הרמת כוסית בעבודה יצאתי לעבודה לפגוש את ג'ואל (Joelle).

את ג'ואל הכרתי בשגרירות הישראלית בוושינגטון, כשנסעתי לשם לפני חודש כדי להשיג תעודה מסויימת ממשרד הפנים. בדיעבד, הנסיעה הזו הייתה מיותרת לגמרי כי התעודה שמשרד הפנים שלח לי בסופו של דבר היא בכלל לא מה שהייתי צריך (מפתיע, מה?). אבל מצד שני - אם לא הייתי נוסע לשגרירות, לא הייתי פוגש את ג'ואל, איתה אני מסתמס כבר חודש (עד יום שבת בערב, כמובן). אחרי די הרבה בנות שיצא לי להכיר בארצות הברית, אני חייב לציין שהופתעתי לטובה. בחורה חמודה כל כך, ממשפחה טובה כל כך, עם בטחון עצמי מעורר השתאות שלא מכסה על כלום, ופשטות מדהימה ביופיה. דייט אחד הספיק לי כדי להסתנוור לחלוטין.

אבל אליה וקוץ בה, כמובן... ג'ואל הלכה לשגרירות באותו היום כדי לסדר את עניין ויזת הסטודנט שלה, כי עוד שלשה שבועות היא נוסעת לבלות סימסטר שלם (מרץ - יולי) באוניברסיטת חיפה, כחלק משנתו השניה של התואר שלה באנתרפולוגיה. אין לכם מושג כמה זה מתסכל אותי, שעד שאני פוגש מישהי נורמלית ומעניינת קצת יותר מהבחורה האמריקאית הממוצעת, היא צריכה לנסוע לכזו תקופה - ועוד למקום שממנו באתי.

אני פוגש אותה שוב מחר. אולי נלך קצת לסנטרל פארק, או לראות איזה סרט טוב ברוקפלר סנטר... אולי סתם נשתה קפה ונטייל. אני לא יודע. כל מה שאני יודע, זה שאני ממש מחכה לראות אותה. 

האהבה היא משהו. לפעמים היא עוד טעות;

(על המלחמה אני לא רוצה לדבר.)

לא יודע, נו.

קובי