אז אתמול אחרי שיעור הרכיבה שלי הלכתי לבקר את גל. דבר הוביל לדבר והסכמתי לחכות כדי לפגוש את השותפה שלי לדירה, שהביאה איתה רוח טובה והרבה הרבה יופי. נשארתי עוד קצת וכשאנשים אחרים הצטרפו הם הביאו איתם אלכוהול מסוגים שונים. אז מה, לא אשתה? שתיתי. די מעט, יחסית, אבל בשלב מסויים טעמתי (משהו כמו שוט) מליקר האתרוגים שמישהו טרח להביא. אפילו לא חשבתי על העובדה שהוא הגיע בבקבוק זכוכית עם תוית שהוכנה בוורד. תמיד אהבתי לנסות דברים חדשים.
עשרים דקות אחר כך ירדנו למטה לאבן גבירול לקחת מונית לעבר המועדון המדובר. מרגע שנכנסתי אליה, אני לא זוכר כלום למעט הבזקים מלאים בקיא ועצב. מסתבר שקצת אחרי שעליתי למונית עברתי בין מצב של הכרה למצב של חוסר הכרה לפחות שלש פעמים עד שהגעתי לחדר המיון, שם קיבלתי עירוי נוזלים ושטיפת קיבה. עושה רושם שהליקר הנ"ל היה מקולקל וגרם לי להרעלת קיבה ולאבדן הכרה. סימפוזיון נוראי שהסתיים רק בסביבות חמש בבוקר, עת שוחררתי מחדר המיון. ואפילו אז הייתי צריך ללכת ברגל מאיכילוב עד לדירה של גל - סיפור של רבע שעה בה כל צעד נראה לי כמו דילוג על תהום.
אבל עכשיו אני בסדר. והבית כאן ריק. תנו לי לנוח קצת, ואתם מוזמנים לבוא לבקר מעכשיו ועד יום ראשון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: