להתחיל מבראשית

כמו פרח מוגן,

מאחורי סלע שטוף שמש דרומית.

כמו עלה כותרת אדמדם,

סמוק ומעושן קצת.

ילדה יפה,

מעט יותר מזה, אפילו.

בין השפתיים שלה יש הבטחה

בטעם של פטל וסקס,

טעם של עוד ועוד ועוד.

והיא כאן לפעמים,

לרוב רחוקה קצת יותר מדי. 

אבל כשהיא באה,

באה היא בהוד,

בהדר.

החיוך,

השיניים שמבצבצות מבין השפתיים

היפות כל כך,

מרמז על העתיד לבוא.

נותן תחושה של אור חם,

עור חם,

 מולחם

לאצבעות הארוכות שלי.

הפעם השלישית

היא גלידה,

בפעם השישית

הצמידה.

מפעם לפעם,

מיום חורף

ליום של נשיקות

בעורף,

אני מחכה לה;

לעולם, מצדי.

*******

רק לכתוב לך עוד שיר, לקטוף לך עוד שיר.

קובי