התחלתי אותה בדייט ראשון עם ג'ואל מקונטיקט, בחורה שרציתי לפגוש המון המון זמן. יצאנו לסניף הניו יורקי של מקס ברנר והיה לנו ערב באמת נהדר, שהוביל לכמה וכמה דייטים מצויינים ועוד כך וכך זמן שיצאנו. המשכתי אותה באודישן לברקלי שכל כך רציתי לעבור. במקביל גרתי בעיר שאני אוהב יותר מכל עיר אחרת - ניו יורק היפה, אבל עבדתי בעבודה מתישה נורא כמנהל חנות בגדים בקווינס. באתי לביקור של שבועיים בישראל ונהניתי ממנו נורא אבל כשחזרתי נכנסתי לתקופת אבטלה שגמרה אותי נפשית וגרמה לי לחסרון כיס עצום. חוץ מזה, קיבלתי תשובה שלילית מהאודישן באמצע מסיבה בשישי בערב. דכאון על. מה שכן, בתקופה הזו הרווחתי חבר יקר. מפה לשם הזמן עבר ואני מצאתי עבודה בניופורט, רוד איילנד. עברתי לשם והתחלתי בצורה מדהימה. הרווחתי המון ובכל שבועיים קיבלתי רכב אחר - מה שעשה לי את זה נורא, אבל הייתי כל כך לבד שרציתי לבכות. ניסיתי לשקוע בעבודה אבל הדבר היחיד ששקעתי בו זה רגשות כלפי רייצ'ל, הבחורה שהכרתי שנים אבל מעולם לא פגשתי. התחלנו לדבר כשגרתי בניופורט ואיכשהו זה הגיע לשיחות טלפון של שלש וארבע שעות בכל יום. לא רציתי לעזוב את העבודה, אז הצעתי לה לבוא לשבועיים - על חשבוני. זה לא התאים לה, מה שדיכא אותי אפילו יותר.
אז חזרתי בשבילה לארץ. באמצע יוני ארזתי את חיי במזוודה אחת (את השניה זרקתי ואת תוכנה תרמתי לעניים) וכשהגעתי לנמה"ת קנדי התברר שאני גם חייב להשאיר את הפסנתר החשמלי החדש שלי שם, כי הם לא מעלים למטוס שעוצר באירופה דברים ששוקלים יותר משבעים פאונד. צעקתי והפכתי שולחנות אבל בסופו של דבר נכנעתי ועליתי למטוס בלב כבד (איזה ביטוי מבלבל. זה כמו להגיד: יש לי קיבה כיס מרה). זו לא הייתה ההתחלה שציפיתי לה וחשבתי שכנראה שהכל הולך להתגלגל עלי לרעה אם ככה החזרה שלי מתחילה. הגעתי לארץ והייתי צריך לגור אצל אבא שלי בגלל העזיבה הפתאומית - סבל בפני עצמו. התחלתי לעבוד והפסקתי לעבוד לפחות שלש פעמים ובמקביל עשיתי רישיון על אופנוע, מה שהתברר כטעות חיי. בסופו של דבר נרשמתי ללימודים ומצאתי דירה וממש התלהבתי מזה שדברים מתחילים להסתדר לי. אפילו הכרתי מישהי חדשה שלמרות שהיא צעירה להפליא עושה אותי מאושר בכל יום ויום - יותר ויותר בכל רגע. בשלב מסויים גם התחלתי לעבוד בשתי עבודות שונות, אבל אז עשיתי שתי תאונות דרכים (אופנוע, נו) ואיבדתי את כושר העבודה לשלשה חודשים.
עכשיו 2012 עומדת להסתיים ואני נמצא בדירה שלי מבלי שאוכל להרשות לעצמי שכר דירה. יש לי אייפון4 אבל אין לי כסף לשלם את חשבון הטלפון. יש לי תנור ומקרר וכיריים אבל אין לי כסף לאכול. יש לי מחשב מדהים ונהדר שסבתא קנתה לי לפני חודשיים, אבל עושה רושם שאהיה חייב למכור אותו כדי שאוכל להמשיך לחיות. אני והגברת במצב טוב, אבל יש המון נסיבות שמעיקות עלינו נורא. יש לי סבתא אהובה ויקרה אבל עכשיו גם גילו אצלה סרטן והיא גם התעלפה אתמול ואושפזה לבדיקות והסתכלות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: