הולך ונמוג לו אל תוך האביב, ואני מנסה להכות שורשים בצעדים נואשים של עסקות מפוקפקות כדי שלא אתפתה לחזור למכורתי. עד כה זה לא מצליח במיוחד אבל משום מה סף היאוש שלי גבוה מהרגיל לעונה. אני שולח קורות חיים כמו שאנשים אחרים שולחים מחשבות חיוביות ומחייך בתדירות של התראות הצבע האדום בשדרות. נקווה שזה יביא שינוי כלשהו כי כרגע אני על סף הגג.
ביום רביעי הלכתי עם אביב להופעה של שלום חנוך ומשה לוי. היציאה הטובה כל כך שראיתי בפעם האחרונה כשהייתי בכתה י"א רק משתפרת עם השנים החולפות. חגגנו לאביב יום הולדת שמונה עשרה ומסתבר שבכך עצבנתי את כל העולם ואחותה הגדולה, חברה טובה שלי מהתיכון שלקחה את זה באופן ממש אישי. מקווה שהיא תסלח לי בקרוב. בגדול, אני אפילו לא מצטער. ההופעה הייתה מעולה והחיוך של אביב היה שווה כל רגע (למרות שאולי ניתן לייחס אותו לאלכוהול. אבל למה להתעסק בקטנות).
באחד באפריל כנראה אתחיל לעבוד בעבודה זמנית נוספת. מוכרן בסניף קניון איילון של רשת באג. נראה איך זה יסתדר בהתחשב בעובדה שזה מבוסס מכירות (מעבר לשכר המינימום). אני עדיין מנסה למצוא עבודה בתחום התוכן. משהו בכתיבה, הגהה, תרגום, עריכה או הכתיבה היוצרת. מוכן להתפשר על דייל אוויר בכל חברת תעופה שתהיה מוכנה לקבל אותי. אבל בשביל שכר הדירה חייבים להתפשר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: