פגשתי השבוע את ההיא, בפעם הראשונה. ואז בפעם השניה. מסתבר שהיא די נהדרת, ויותר מזה. מעבר לכך, התחלתי את הקורס בבזק ביום ראשון האחרון. עושה רושם שהולך להיות לי די נחמד בעבודה הזו, למרות שמדובר בעבודה במוקד. לענות ללקוחות אף פעם לא היווה בעיה עבורי, כמו גם לרצות אנשים. כך שיהיה בסדר. מצד שני, 'אל יתהלל חוגר כמפתח', כבר אמרו חכמים ממני לפני. אז אעדכן בהמשך.
כמו כן, נכשלתי בטסט השבוע בפעם הראשונה בחיי. לא יודע כמה מכם יודעים או לא, אבל התחלתי לעבוד על רשיון מדרגה A1 לפני שבועיים ומשהו, וביום שלישי עשיתי טסט, במהלכו עשיתי טעות מטומטמת שאפילו לא ידעתי שהיא טעות בזמנה. מחדל של המורה הדפוק שלי, מן הסתם, אבל זה היה מספיק כדי להכשיל אותי. חמש מאות שקלים שירדו לטמיון. מקווה לגשת שוב כמה שיותר מהר, אבל בהתחשב בזה שיש תקופת צינון של שבועיים לפחות, אני חושב שזה עשוי לקחת זמן מה.
אתמול הלכתי לישון בסביבות אחת בלילה. התעוררתי בעשר וחצי בבוקר, אבל פשוט לא מצאתי סיבה לקום מהמזרן. חזרתי לישון - הפעם עד חמש ורבע, בערך. הדבר היחיד שיותר מעצבן מזה הוא שלא יכולתי למצוא סיבה מספיק טובה כדי לקום. חשבתי על מה אני אמור לעשות לאחר שאצחצח שיניים, ושום דבר מזויין לא עלה לי לראש. גיליתי שאני והחברה הכי טובה שלי כבר לא יכולים להיות בקשר. בטח לא כמו פעם. גיליתי גם שאם אני לא מתקשר או שולח הודעות, אף אחד לא טורח לחפש אותי. גיליתי הרבה מאד דברים שקצת זעזעו את עולמי, שגם ככה עמד על כרעי תרנגולת.