מאמי יא מאמי ...

כתבתי שמונה טיוטות בשבוע האחרון ואף אחת מהן לא הצלחתי לסיים, כל הזמן האיש לחץ לקבל את הלפטופ.

האיש התמכר קשות ל"האח הגדול". כמה מכור? מכור כל כך שכדי שאהיה בטוחה שהוא רואה אותי אני שוכבת עם הלפטופ על הבטן שלי, כשהתוכנית רצה בלייב על גבי המסך.

אחרי יותר משבוע בו לא הצלחנו לעשות סקס כמו שצריך כבר חזרו לי חלומות כחולים.

היום בבוקר קמתי כל כך חרמנית (ועצבנית, אני מודה) שנאלצתי לטבול את הראש שלי עמוק בכיור במים קרים.

ג'יזס, המצב קשה.

וכל פעם אני אומרת לעצמי "אל תתני למצב הזה להתדרדר, את לא רוצה! הכל יכול להיות כל כך טוב ומוצלח אם רק תאמרי לו משהו" ואז אני מסובבת את הפנים אליו כדי באמת להגיד לו, והוא מתחיל לדבר על המשחק הדבילי הזה, ואני מכבה את השד הסרקסטי שמת לזרוק לו איזה משהו בפרצוף, כרית למשל.

אבל הוא כזה, טיפוס מתמכר.

למשל, כשהיו השידורים של הישרדות הוא העיר אותי באמצע הלילה כדי לשאול אותי אם אני חושבת שנועם יחזור לשבט ג'יבארו. רבאק, למה הוא לא מעיר אותי באמצע הלילה ושואל אותי אם יש לי משהו טוב יותר לעשות חוץ מלישון? יש לי יופי של רעיונות, בחיי!

אני זוכרת ימים יפים (ומזמרת זהבה בן בזמני הפנוי - לא באמת) בהם הוא היה מכור אלי. זה היה לפני 11 שנים ונמשך כמה שנים, ומתישהו התחילו תוכניות הריאליטי ושדדו אותו ממני.

ואתמול בצהריים כשנכנסתי למיטה לוהטת, עייפה ועצבנית, הוא נכנס מבחוץ (עם הלפטופ) הניח אותו על השידה ושאל אותי אם אני רוצה לעשות משהו. "אוווו כןןןן!!!" עניתי בהתלהבות והתכוננתי למרתון סקס הכולל בתוכו לפחות שלושה סיבובים של הדבר החביב הזה.

"אז למה את לא אומרת" הוא אמר וחייך

"כי אני חרמנית ואתה אמור לזהות את זה!"

והילדים טיילו בבית וכבר דמיינתי את עצמי נועלת את דלת חדר השינה ואז הוא אמר "רוצה בכפיות?"

ומצאתי את עצמי מהרהרת: הוא אמר לי הרגע, רוצה בכפיות?! אחרי שאני אומרת לו שאני חרמנית בטירוף? כפיות?! מבחינתי אני מוכנה גם כשאני משתלשלת באומגה מהתקרה! רק תתחיל במשהו... ואז הנחתי שוב את הראש על הכרית, והוא התחיל לנתח את המשחק, את עניין ההדחות, ואז הוא היה קצת מודאג בקשר לבובליל אז הוא הגדיל ושלח כמה אסאמאסים. הבנתי שהזדמנות הפז עומדת לחמוק מבין ידיי, אמרתי לעצמי "מאמי, את מוכרחה את זה, תראי לו כמה את מאממת והוא ישכח מהמשחק". שלחתי ידיים למכנסיים שלו והתחלתי להתעסק איתו, אחרי מספר דקות הוא כבר היה בחוץ עם הלפטופ שלו (הוא שלי!!!).

עצמתי עיניים במיטה וקיוויתי להירדם (ולהתעורר איתו מעלי) ולהעלים את ההשפלה. והוא לא הבין למה אני כועסת.

כאילו, אני לא אמורה להיות חרמנית ואני לנצח אמורה להיות מרוצה ממה שאני מקבלת (או במקרה הזה לא ממש מקבלת) כמה מכעיס.

תודה לאל שיש לנו כמה שעות שקט מהשידור הרצוף של 24/7 .

הנה הצלחתי לכתוב פוסט שלם מבלי שהוא יבקש לדעת מתי אני מסיימת. הוא פשוט צופה בתוכנית מיום ראשון ב YES MAX ובודק את הבעות הפנים של שי.

הלכתי.