אף פעם לא חשבתי שאגיע לשלב בו אצטרך להצטדק על דברים שאני אומרת
הרי ידוע שאצלי הלשון רצה מהר יותר מהמחשבה
לעיתים מצליפה
לעיתים מחוצפת
לא תמיד נעימה
ואחרי שהאיש קרא שוב בבלוג את חודשים יוני יולי ואוגוסט הוחלט על ידי חגיגית לסגור את הברז ולהפוך לפרטית
כן, אני יודעת, למי יש כח להקליד שם וסיסמא בכל פעם שרוצים לצחוק קצת מול המסך
אבל הוא מרגיש שאני מצירת אותו בצורה לא הוגנת
ואני מנסה להבהיר שאין משהו לא הוגן בתחושות סובייקטיביות, אבל יש משהו לא הוגן בלחטט למישהו בראש ולשאול אותו "אז על מה בדיוק חשבת?!"
הוא מבקש
בלי סיפורים על הסקס שלנו
בלי פלירטוטי רשת
בלי לתאר אותו קר ומנוכר
הוא אומר שכואב לו כל כך רק בגלל שהוא אוהב
ואני?
אני נאלצת לוותר על החשיפה
על הפומביות
בשביל לשמור משהו אמיתי - חי ובועט
אין לו מושג עדיין לדעתי עד כמה אני אוהבת אותו
וכשדברים אצלי נכתבים מתוך כעס, עלבון או כאב עמוק הם בהחלט ישמעו כך
אז כדאי שאשמור אותם לעצמי.
הכי מצחיק אותי זה שהוא לא מבין איך אני האינטרנטית כל כך שונה מזו במציאות
במציאות אני שברירית
יותר מופנמת
לא מוחצנת או פרועה יותר מדי לטעמו
לא מחפשת תשומת לב
הכתיבה באינטרנט הפתוח מפריעה לו,
את הרבה יותר פרועה שם
חשבתי שעבר לך הרצון הזה שיבחינו בך
וצחקתי בקול
"למה כולם צריכים לדעת על הסקס שלנו?"
הוא שאל אותי בעלבון צורב אתמול ואני ניסיתי להסביר לו שאלו הסיפורים שלי לעצמי,
ולא עבור מישהו אחר - למרות שקוראים זרים הם בונוס נחמד.
אז :לחסום הפכתי וחסום אשאר,
כי אין לי כוחות להסביר יותר...
הוא מצטט לי שברי משפטים ומבקש שאפרש דברים שהנפש לא מסוגלת לפרש
הרי התנסחתי הכי טוב שיכולתי
ועכשיו אני צריכה קצת לשתוק
טוב.
הלכתי לרשום תעודות, וויש מי לאק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
