לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאמי יא מאמי ...


הכלב שאני הכי אוהבת זה חתול. החברה הכי טובה שלי זה אתה. (הכי. נורית זרחי)

Avatarכינוי: 

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2009

אני אוהבת אותך, איש


אפילו שלפעמים זה מרגיש לי חנוק

ובמקום שחור ולבן ישנם סדינים ארוכים- אינסופיים של אפור,

אפילו שנדמה שאולי בחוץ כולם באמת

עושים יותר

מבלים יותר

ובכלל מעניין להם יותר

והם עדיין מדברים האחד עם השניה כאילו ואין להם ילדים ,עבודה ,משכנתא

כמו זוג שהוא שניים ולא משפחה

אפילו שנדמה לי שאחרים אוהבים את האישה שאתם יותר

ומפרגנים לה יותר

וגם אם לפעמים נדמה שהסביבה רואה דברים - שאתה כבר הפסקת לראות

ושאתה רואה דברים שלא באמת נמצאים שם

אפילו אז

אני אוהבת אותך.

ולא אכפת לי אם אחרים לא מבינים למה אנחנו ביחד

אם לפעמים אני נראית גסת רוח לעומתך

או שאתה נראה כזה מאופק ואני משולחת רסן

או שאני משכילה יותר ממך ושאתה מטיח בי שאתה לא מספיק מלומד

אני אוהבת אותך - כמו שאתה.

 

 

אני אוהבת אותך

אתה יודע לתת נשיקה כמו שאני אוהבת ולא רק כמו שאתה רוצה לנשק

ויש לך מקום מיוחד אליו אני יכולה להשחיל את האף ולנשום צוואר והוא רך ונעים כמו תינוק

אתה גם גדול מספיק כדי לעטוף את כולי כמו שמיכה אנושית

ואם אני בוהה בטלויזיה אתה מבין שזה לא כי אתה משעמם

אתה לא מתעלף מלהחזיק תינוק או כשאתה נשאר לבד עם הילדים

וזה לא נשמע לך מוזר שרק אתה שוטף רצפה ומפעיל מכונות כביסה ואני זו שרוחצת כלים ומקפלת כביסה

וגם כי אתה לא נסחף אחרי השגעונות שלי, אפילו אם הם נראים לי מוצדקים לחלוטין ואני אדם סוחף...

ואם יש משהו שאני רוצה מאד, אתה תעשה חישובים קטנים על פתקי "פוסט איט" עד שתמצא אליו דרך או שתמצא לו פתרון

וגם כי יש לך לפעמים אישיות אנאלית ואתה מתחרפן בחינניות כשאני עושה מזה צחוק

 

אני אוהבת אותך

כי אתה - אתה

ואתה לא אני

ועל כל הפגמים שלך אתה הכי מושלם. 

 

אז נכון הכינוי "האיש" נשמע זר ומנוכר, אבל אני התחלתי מ"המיועד", עברתי ל"האישיות", כי אין לי בעלים ואני לא כלב, ועכשיו אתה האיש - כי אישיות זה ארוך מדי.

אוקיי.

זה היה הסבר מפורט שאף פעם לא תקרא. טוב?

 


עוד סיבה, כי כשאתה מסתכל עלי אתה משקף לי בבהירות ובאמינות מה אתה רואה.

נותן לי את האפשרות לראות את עצמי מבעד לעיניים שהן לא שלי.

ואתה לא מצפה את המציאות באבקת סוכר, אתה אומר לי בישירות מה אתה חושב, מה אתה רואה, מה קיים ומה חסר ותמיד זה טוב יותר ממה שהנחתי על עצמי - הרי אני מלאה בשנאה עצמית, מלאה.

אתמול אפילו נתת לי מחמאה. בסאב קונטקסט.

זו מיטל דוהן.

האיש טוען שמימדי הגוף שלנו מאחור דומים. כלומר מאחור אנחנו דומות. בלונד שלא החליט אם הוא ישר או מקורזל, למרות שהשיער שלי ארוך יותר.

אני טוענת שבענייני רגליים היא קורעת אותי ובגדול. הוא טוען שממש לא, ושאפילו הישבן שלי מצומצם יותר.

מה שבטוח - אני משתזפת טוב יותר ממנה.

יחי המחמאה.

 

נכתב על ידי , 10/6/2009 15:31   בקטגוריות עקומה? אני?!, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmami אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mami ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)