מאמי יא מאמי ...

אז קיבלנו מפתחות לבית החדש, והתחלנו לעבוד בתוכו - מה שאומר שאני בפנים עם כל האבק והזוועה הכרוכה בזה (אוזניים מצפצפות, עיניים דומעות ושיעול של קטר) כן, אני אלרגית! (הו ההפתעה...)

האיש כמובן הניף את ידו בביטול ושלח אותי לנקות את ארונות המטבח ולהתרגז על כל מגירה בנפרד (לכולן יהיה פאק?! לכל אחת ואחת!? מי שונא אותי שם למעלה???) אחר כך חטפתי עצבים מהקלאפה והשיא היה כשגיליתי שלא התקינו לי  חלק מהכיור ( הסיפון) וכל המים המלוכלכים ששטפתי זרמו ישירות לארון. הידד לי ולכשרוני המיוחד.

אחרי שסיימתי לסדר את ארונות המטבח קיבלתי את המקרר שלי עם שתי מכות בחלקו האחורי. והמוביל עוד רצה לקבל טיפ אז ציינתי בפניו שבמקרה שלו טיפ זאת אבקת כביסה.

וזאת היתה ההתחלה של המטבח.

שאר הבית מלא כולו בעקימויות שבאמת... קצרה היריעה - אבל זה מה שקיבלתי ועם זה נתקדם, לא?

מאוחר יותר התקבצו בבית כל שאר נותני השירותים או כאלה שחושבים שהם נותני שירותים אך הם בעיקר מעלי עצבים. אחרי שראיתי את כל הבלאגן וחטפתי התמוטטות עצבים קלילה החליט האיש להודיע לי על ההעברה בהפתעה (שעתיים קודם הוא ביקש שאשטוף טוב יותר כי כל הבית בדרך) - ולכן לפני קריסת מערכות פשוט יצאתי לבריכה מצוידת בילדים ובביקיני כדי לכבוש את כסאות הפלסטיק וסופכלסוף לנוח. כמובן שלא נחתי משום שרצתי כל הזמן אחרי הילדים והגעתי הביתה מצויידת במיגרנה כדי לגלות שאני לא מסוגלת להרדם במיטה משום שהיא ממוקמת הפוך ממה שאני רגילה אליו. כן, מחלות הנפש שלי פשוט לא מפסיקות להתגלות.

אוסיף ואיילל שלא ראיתי את המכשי כבר שבועיים ועדיין לא סיימתי לפרוק את כל הארגזים אבל בסך הכל הבלאגן הגדול הזה הוא שלי ואני יכולה לקרוא לו בית.

הללויה.

והשכנה רואה אותי במדרגות לפני יומיים ואומרת לי "אוי, איזו חמודה שאת, כל כך רגועה. איך כל המעבר הזה לא משפיע עליך בכלל?"

לא רציתי לספר לה שהתפתח לי פסוריאזיס בקרקפת ואני עומדת להיות ממש תואמת מייקל ג'קסון (פרי - מורטם) בזמן הקרוב, כלומר מתפוררת לחלוטין במסיכת חמצן.

בכלל שכנים זה עניין של מזל, אני מניחה - השכנים שמעלי סבבה לגמרי, גם זוג שכנים מהקומה השלישית חביבים למדי.

הזוג שהגינה שלו צמודה לזו שלי נראים לי צעירים מדי - זאת אומרת יש להם שטויות של ילדים, אחרת אין הסבר אחר (מלבד התקף טמטום) להסביר את הרצון שלו להניח את המנוע שלו למזגן בגינה שלי - כי אצלו זה יתפוס מקום, כמובן שאחרי שהוא הסביר את זה ככה (הגיוני לא? ככה הגינה שלו תהיה פנויה ואני והילדים שלי נישאב לתוך המנוע הענק שלו או נמות מהרעש בכל פעם שיהיה לו חם או קר) הסברתי לו באדיבות שהוא לא יצטרך לחכות לעיריה שתוריד לו את המזגן - אני אקפוץ על המזגן שלו עד שיתרסק ישבר ואז אאכיל אותו בשברים הנותרים. נראה לי שהוא הבין שאני לא ממש מסכימה.

אין... זה הכל בתקשורת.

האיש קצת מודאג ועושה חשבונות לתוך הלילה.אנחנו שוברים קירות ומרצפים כאילו ואנחנו זוג אדריכלים מליינים, אבל מה שלא נעשה היום - לא נעשה בחמש השנים הקרובות (או בפסח - נשאיר את השנה פתוחה) אך מי אמר שאין יתרונות במעבר לדירה חדשה מקבלן?למשל למדתי סינית;

מתנה = עבודה בשכר על משהו שהם אמורים לעשות לי בבית בחינם

עלי באבא = לגנוב חומרי עבודה כגון מלט, חול או ריצוף

קפל = קפה שחור שישפך על הריצוף שהרגע ניקיתי

לגע = אני מסיים את הריצוף, נשבע לך- רק תני לישון צהריים!

צ'יק צ'יק = עוד יומיים אני אצלך, באמאשל'ך רדי ממני

משו-משו= חבל לך על הזמן אני עומד לדפוק לך מחיר.

בעלבית = האיש הנחמד ההוא, שלא יוצא לו קצף מהפה אחרי שאנחנו שופכים לו "קפל" על הרצפה.

בכלל הם אוהבים לחזור פעמיים על כל מילה. כנראה הם מודעים לזה שאלרגיה לאבק גורמת גם לאוזניים להפקק.

ועוד על שכנים, השכנה בבניין ממול צופה לי לתוך הדירה והילדים שלה ממש מעורבים במה שנעשה בבית. "נכנס לך ריהוט?" "לאן את לוקחת את הספה?" "את שוטפת רצפה?" "הלכה לך לאיבוד הכלבה?" אחד הילדים שלה הגדיל לעשות ונכנס לסיור לתוך חדר השינה שלי (שלא נמצא בקו התצפית) כדי לבדוק מה עשה שם הבחור החביב עם כל הקורות הלבנות. הוא ממש התפעל מהארון , אני פחות התפעלתי מסימני הצמיגים שהשאירו לי אופני הBMX שלו בזמן שהוא "התגנב" פנימה. אחרי שזרקתי אותו החוצה - בערך חמש פעמים נראה היה לי שהוא הבין את הרמז, אבל היום בבוקר הוא העיר אותי, כדי לשאול אותי למה האיש רוכב על אופנוע.קצר בתקשורת או משהו כזה.

טוב. הלכתי להלחם בערימות הכביסה. אין לי מה ללבוש והכל מאובק - האפצ'י סמלי כאן- ואני צריכה גם לנוח לפני מחר, היום בו עתידה להכנס לבית שלי פינת אוכל ולתת לבית את פריט הריהוט האחרון שלו לחמשת החודשים הקרובים.

וויש מי לאק.

הייתי והלכתי לכבס.

מאמי