טוב, יחסית לתינוקת בת חודשיים וקצת פיצ'י יצאה מסטולית לחלוטין. רוב היום היא שוכבת לה במיטה מדברת עם המובייל של מוצרט, מקשקשת איתו להנאתה על קורות היום ומחייכת אליו תכופות. אישי מאשים את מצב הרוח המרומם שלה באוכל שאני אוכלת (ממולאים - הרבה ממולאים), אני חושבת שהיא עדיין מדחיקה את העובדה שזוג המשוגעים שמטלטלים אותה כל היום מיד ליד הם אבאמא שלה. בכל מקרה, אני חושבת לדרוש בדיקת די. אנ. איי., לעזאזל, בתור בלונדינית אני חייבת לברר אם הדבר המופלא הזה שלי. (רגועה, גם יצאה עם הצבעים של אישי (לא עיניים כחולות, ושיער בלונדיני)) והנה סיפור שיחזק את תחושת הבטן הזו - הילדה הזו "לא ממני" )
אני הולכת עם קוקי לטיפת חלב. הילדה בעגלה ואני (כמובן) מסיעה אותה ולפתע (שימו לב לדרמטיות) נעמדת מולי זקנה מפחידה. זקנה - "אני להיות מנהלת מועון ברוסיה!"
מאמי - "לא תודה, אני לא צריכה מטפלת." זקנה - "מאיפה לך ילדה?"
מאמי - "?! מהבטן..."
זקנה - "סליחה- זה שלך?! אני חשבתי את גם מטפלת..."
מאמי - "אההההמממ"(קריזה)
הזקנה נעלמה לה במהירות.
אני מגיעה לטיפת חלב ויהודית האחות מקבלת אותנו.
יהודית - "איפה האמא?"
מאמי - "אני האמא."
יהודית - "אויש חמודה - חשבתי שזה התינוק של אחותך".
מאמי - "לא. זו הילדה שלי." (קריזה)
אני הולכת הביתה, הרומניה פותחת את הדלת מאושרת "איפה התינוקת שלי????"
מאמי - "גררררררררררררר"
ושתי, שתחיה (רחוק) מעלה את ההעלבות לרמת אמנות. זה התחיל ב"את בכלל לא נראית כאילו ילדת - (אתנחתא ארוכה) - את זורחת כמו בהריון" (פירוש - יא דבה, את מסתירה את אור השמש, ולכן מפריעה לי להשתזף בשלמות). המשיך ב"איזה יפה הנכדה שלי, ממש קופי הילד שלי" (פירוש - איזה יופי שהיא לא קיבלה שום דבר מהמטען הגנטי שלך) והאחרון שהיה ממש אתמול היה "היא כל כך חמודה - היא ממש כמו גרצ'י שלי" (פירוש - אוף! נמאס לי לפרש אותה) בקיצור, שלפתי גם אני ציפורניים. "איזה יופי השיער שלך מסודר, ממש כמו הבובה הזו..." (מצביעה לה על אליפלט ברכבת ההפתעות) "החולצה הזו, ממש יפה - ראיתי כזו בשוק ב - 15." והאחרון הופנה לחמי היקר "איזה כיף זה להיות סבא? נכון שקצת דיכאון להיכנס למיטה עם סבתא?!" נראה אותה ממשיכה לדבר עכשיו...
:) זהו - "הפי הפי ג'וי ג'וי" אני חייבת להיכנס לכיתה שלי. המשך יום מדהים ונפלא :)))))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
