לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאמי יא מאמי ...


הכלב שאני הכי אוהבת זה חתול. החברה הכי טובה שלי זה אתה. (הכי. נורית זרחי)

Avatarכינוי: 

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2003

ילדת פרא.


מלבד האולטראסאונד שעשינו לפיצ'ס בהיותו בן "אפרוקסימטלי" 6 שבועות, לא עשיתי שום בדיקה, עד אתמול.. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אמא המזניחה את ה "אן בורן צ'יילד" שלה,פשוט הרופאת נשים המעאפנה שלי, (מאתמול אפשר גם לומר "לשעבר"), לא חשבה שזה הכרחי.

אתמול, הלכתי לטיפת חלב, (המקום בו כולנו עברנו ביקורות, חיסונים כו')וחטפתי את שוק חיי.

כמה בדיקות אני חייבת לעבור... אמאאאאא, עד הבוקר, לקחו לי שתי מבחנות מלאות בדמי ה,כמעט, כחול, ומהבוקר שאבו ממני עוד 5. 5 !!! כאילו רבאק, קחו אחת ותתחלקו ממנה?! לא... הם יקחו וישאבו ממני את כל הדם עד הטיפה האחרונה!

בנוסף, השתנתי 4 פעמים לתוך 3 כוסות שונות, (ואפילו לא קיבלתי גלידה אחרי הפעם השלישית, כי אחרי חלב, אני לא יכולה לקחת כדורי ברזל :( ), במשך 4 הזדמנויות, ובדקו את המוצא של ההורים שלי, (אשכנזיה, אז יש לנו מלאן ת'אלפים מחלות גנטיות.)

אפילו האחות במרכז הגנטי בשניידר התלהבה ואמרה "ואללה, איזה "פאמילי טרי" יש לך..." בקיצור, דקרו אותי, שיתנו אותי, מיסטלו אותי, ואפילו לא נתנו לי לאכול (בדיקת סבילות סוכרים אחרי צום) והכל דחוף דחוף, כי, וזאת גולת הכותרת, הרופאה שלי טעתה בחישוב גיל ההריון שלי בשבועיים!!!,ובשלב ההתחלתי של ההריון זה ממש ממש חשוב. כל הבדיקות שהיו צריכות להיות לי בעוד 4 שבועות, צריכות לצאת לפועל בעוד שבועיים, איזה תוצאות שגויות יכלו לצאת לי... אני רק חושבת על החלבון העוברי, הייתי עושה אותו בשבוע ה 20 כמעט, אמא!היו אומרים לי שהילד שלי לא בסדר או משהו, איזו אישה מטומטמת!!!! האחות בטיפת חלב ממש צעקה עלי!, צעקה שהילד שלי מתפתח כמו לפני 20 ו 30 שנה, בלי מעקבים סדירים, בלי מידע גנטי מוקדם עליו, בלי כלום...

בכל אופן, כבר אתמול בערב הלכתי ועשיתי כל מה שיכלתי, ועכשיו כולי מלאה בכחולים, וממש - אבל ממש, כועסת.גם אישי זועם... לא עלי על הפוסטמה, אבל אין כל כך מה לעשות. ורק אמא שלי, הוד רומניותה, נותרה אדישה. "מה קרה מאמי?,מה לפני 20 ומשהו שנים היו לנו כל הבדיקות האלה?! לא.ומה לא יצאת נורמאלית???" (זה הרגע בו אני אמורה לחוש חרדה?!), "אז חשבנו שאת בן ויצאת בת, אז מה?!, נגרם לך נזק מזה?" (לא, חס וחלילה, רק שעד כיתה ו' לבשתי כחול, טיפסתי על עצים ושיחקתי כדורגל) "את ילדת הפרא הכי מוצלחת שלנו..." (הם גילו את ההריון שלי, מאד מאד מאוחר) טוב, אם אמא אומרת... אני סומכת עליה. בכל מקרה, היא הבטיחה לבקר את הרופאה שלי, אז אני צריכה ללכת לקנות מחבט בייסבול, אולי גם אני ארצה להשתתף ב"שיחה"... אררררררררררררררררררררררג...

נכתב על ידי , 11/3/2003 13:01   בקטגוריות רומניה זה כאן, הריונית, שחרור קיטור  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmami אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mami ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)