"את רואה את זה, הילד שלך מפהק", אמר לי הד"ר בזמן שפיצ'ס פער את פיו הקטן ושלח את ראשו לאחור "הנה הלב שלו, הנה הריאות, הכליה, הכבד", התבוננתי במסך וצחקקתי, "הוא מפהק בדיוק כמו אבא שלו... זורק את הראש אחורה", "מיליון אחוז שזה בן" אמר אישי אחרי הפיהוק המשועמם של פיצ'ס, אצבע משולשת נשלחה למסך, "מרדן..." אמרתי לרופא, "לא, הם סתם משחקים עם האצבעות" תירץ הרופא.
פיצ'ס כיפף את ידו והחל למצוץ אצבע במרץ, "הוא מוצץ אצבע?!" שאלתי - רק כדי לקבל אישור, "כן" אישר ד"ר, הרומניה התערבה בשיחה "אצלנו במשפחה רק בנות מוצצות אצבע, הנה מאמי מוצצת אצבע..." (כשאני לא שמה לב), הד"ר חייך והמשיך בבדיקה, "בואי נספור כמה אצבעות יש לו" וכך עברנו ובדקנו, 5 אצבעות בכל יד, 5 אצבעות בכל רגל, עמוד שידרה, לב, מוח, ריאות, כליות, ה - כ - ל תקין , איזו הקלה... "טוב, מה את אומרת, שיש לכם?" שאל הד"ר, "בן!!!!" אמרתי, שתי נגיעות קלות בבטן שינו את התנוחה של פיצ'ס לעמידה על 4, "לא, זו בת." פסק הד"ר.
"מה? לא יכול להיות שטעית?" שאלתי באכזבה קלה,"לא יכול להיות שיצא לו בולבול עוד מעט?", הד"ר חייך "לא! אולי כשתגדל היא תעשה שינוי, כמו דנה אינטרנשיונל..." כולנו צחקנו. אישי היה בעננים, הוא רצה בת, אני קצת פחות אבל מאותו רגע שהוא הפך אותה והשכיב אותה על הגב (כאילו והיא בערסל) הבנתי שהיא מוווווושלמת :) "שלום אפרוחיתה..." אמרתי ליצורה הקטנה שקפצצה לה בבטן, "למה היא קופצת ככה?" שאלה הרומניה, "היא רוקדת..." ענה לה הד"ר, "כמו אמא שלה - כל היום קופצת ורוקדת" אמר אישי.
בסיום הבדיקה ביקשתי תמונה למזכרת, הד"ר הביא לי תמונה שלה שוכבת על הצד, ורואים את כל עמוד השידרה שלה, "התינוקת שלכם מושלמת, ומתפתחת היטב, אין סימן למומים, נתראה עוד שלושה שבועות לבדיקה הבאה."
מוווווווושלמת :)))))))