מאמי יא מאמי ...

יום שישי, ג'יפה, גיסתי שתחייה, מתיישבת לידי וקוראת איתי את כותרת עיתון סוף השבוע.

אני, מיד מתעצבנת ופונה אליה "תגידי, לא היה לך את העיתון כל היום לפני שהגעתי? "

"היה".

"את לא זוכרת אותו בע"פ כבר?"

היא מסתובבת רק כדי לחזור אחרי שלוש דקות.

"תגידי מאמי, את שמעת על ההיא שילדה תאומים אחד שחור ואחד לבן?"

"לא"

"כן. בטלויזיה אמרו שאלה תאומים זהים, רק שאחד שחור ואחד לבן."

"איך הם יכולים להיות תאומים זהים אם יש להם צבע עור שונה? הרי אם יש להם משהו שונה אז הם לא זהים, הם רק דומים."

"לא! הם תאומים זהים. ככה אמרו בטלויזיה".

"אבל לא יכול להיות שהם זהים אם יש להם שוני בצבע העור. זה כמו שהם יצאו בני מין שונה".

"לא! בטלויזיה אמרו שהם תאומים זהים!"

"תגידי לי. את שומעת את מה שאת אומרת? הם לא אותו הדבר - אז איך הם זהים???"

"בטלויזיה הגדירו את זה שזה תאומים זהים! מה, את יותר חכמה מהטלויזיה?"

"אני מניחה שכן. "

המפ. נפלאות הגנטיקה.

אני בחצר. פיצי אחת מגיעה אלי בצווחות שמחה "מאמי, את חייבת לראות מה W ציירה על הרצפה."

"מה היא ציירה?" (אני מודה, התעצלתי לקום - לקרפד הקטן שלי צומחות 5 שיניים בו זמנית, וכל הלילה הוא מחרפן אותי )

 "היא ציירה ממש יפה - זה חָבְּלוּל."

"*^%&#$ ???? " (קטע זה נאמר בראשי בלבד.מה היא ציירה?!)

אני מתרוממת מהכסא רק כדי לראות שהקטנה ציירה חלזון בחול.

"מה אמרת שהיא ציירה?"

"חָ בְּ ל וּ ל" (היא אמרה לאט שאבין)

"אה. את מתכוונת לחלזון ולשבלול ביחד...חמוד מאד..."