שוב ארוחת ערב יום שישי,להגיע לשכונה של אם האיש, בוערת מחום ועם( מה שהתפתח היום בבוקר לאמא של ה)הרפס על השפה התחתונה, פלאס תחושה שצחצחתי שיניים ובלי כוונה בלעתי את המברשת כי יש לי קיפוד בגרון (אה, סטריפטיקוקוס - למה לא אמרתם קודם...אהמ...) זה לא תענוג בכלל.
לא למצוא חניה כשאת מרגישה כך, זה ב-א-מ-ת כבר לא תענוג.
בזחילה איטית זלגתי לי מהכרכרה/רכב במרחק שלושה קילומטרים מהיעד המבוקש וכיתתי את רגלי לבית המלכה(המלקה).
בכניסה לחדר המדרגות כיבד את פני שטיח פרסי מפואר, מיד מלאת השתאות פניתי לאיש ואמרתי לו "איזה יופי! עשו בלובי של הבניין שטיח?" , האיש מלמל שזה השכן החדש של אמא שלו, ושאין להם בכלל לובי, הוא פשוט נח בכניסה.
"אה", אמרתי באכזבה קלה, כנראה שכשאת כבר הוזה מחום, את באמת מעדיפה שהחמות שלך תהיה אישה עשירה שיכולה להרשות לעצמה שטיח מפואר בלובי - במציאות אין לה בכלל לובי, כן?.
דידיתי לביתה ונשכבתי על הספה. ושתי באה והתיישבה לידי.
"איזה שכן ברברי בא לנו", פצחה כבודה במונולוג "כל היום הוא צווח בבית ואשתו צורחת וזורקת נעליים על הילדות בחדר מדרגות, איזה בושות יש לנו פה בבניין". "מממ..." מלמלתי, תוך שפרצופי ממס את חיקוי העור מהספה שלה, "כן - הוסיפה - היא ממש גועל. (מחווה בפניה פרצוף מפחיד) וגם יש לו פינצ'ר" ג'יפה, גיסתי שתחיה, יוצאת מהחדר "כן, יימח שמו הכלב שלהם, כל היום נובח מעלה לבובי את הסעיף, יום אחד הוא עוד יאכל להם אותו" חמי יוצא מהחדר ומוסיף שמן למדורה ... "הלו אנשים, השכן לא מעניין אותי, אני מרגישה לא טוב. " (זו אני. מפגינה אישיות - של שטיח, אבל אישיות.)
התעלמות בוטה.ושתי "יש לו שש ילדים. חמישה בנות ועוד בן." אני מרגישה סחרחורת, האיש מרים אותי ונותן לי יד בדרך לשירותים. "מה קרה? כמעט איבדת את ההכרה שם." אני "כן, אני משתגעת מזה שהיא לא הפנימה עדיין את שם המספר..."
המשך הערב הם מודיעים לי שהחליטו להעניק לילד שרשרת מתנה ליום הולדת השנה שלו, שיתקיים בשישי הבא.
איך הזמן טס כשנהנים.
"יופי" אומר האיש. "יופי" מסננת אני, תוך נסיונות נואשים לטבוע בדיאט קולה שלי.
"כן. כותבים את השם שלו ככה? " שואל חמי ומאיית את השם של הילד בשגיאה המשנה לשמו את המשמעות.
"לא." אני אומרת. "כותבים אותו ככה".
ואז קורה הבלתי יאומן, חמי מתחיל להתווכח איתי, "מה זה משנה - אם כותבים ככה או ככה?".
אז נפל לי האסימון "איפה הוא?" שאלתי את חמי. האיש הסתכל עלי ולא הבין מה אני מחפשת.
"השם? התליון שעשיתם, איפה הוא?"
"אה - לוקח להם זמן להכין אותו - הוא יהיה מוכן שבוע הבא"
"לא היתה להם דוגמא בחנות?"
"היתה. ככה בחרנו את הכתב"
"יופי. היית לוקח "אבי". הרי אתה יודע למה התכוונת, אז מה זה חשוב אם זה כתוב ככה או כ"אבי"?"
דממה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
