מאמי יא מאמי ...

אמא שלי אומרת שעוד כשהייתי קטנה הייתי מהרצות למרחקים ארוכים - אף פעם לא חיפשתי את התשובה באותו הרגע, הייתי יכולה לערוך ניסויים שערכו שבועות, ולהמתין רק כדי לקבל תוצאה.

כנראה שנותרתי אחת כזו שיכולה להמתין שבועות כדי לראות מה יקרה.

העצבים בתוכי גואים. היחסים בעבודה ממש התערערו. בין כל הצוות. משהו מגעיל. איכשהו מצאתי את עצמי בדיוק באמצע.

הסייעת שלי והמורה המקבילה שלי מתווכחות ביניהן, כל אחת מהן חושבת שהיא זו שצודקת ושעלי להיות איתה - כי היא מגוננת עלי ועל העבודה הנפלאה שלי.

כנראה שהמראה שלי באמת מטעה אנשים.

נראה לכולם שאני כזו שברירית וזקוקה לעזרה.

כבר שבועיים שאין לי קול. צרידות מוזרה במקום סיפורים  וחרחורים במקום שירים בוקעים מגרוני. קראתי פעם שכל המחלות שלנו נובעות מסיבות עמוקות יותר משנדמה לנו, אני זוכרת בבירור את הרעיון שגורס כי איבוד קול נובע מכך שיש משהו שמציק לך לומר ואתה לא אומר אותו.

המצב שלי לא יכול להיות נכון יותר.

אני כבר שלושה שבועות עורכת שיחות מדומות עם המקבילה שלי, עם האיש ועם מערכת החינוך בישראל. לכל אחד מהם יש לי דברים קשים לומר.

אני לא אומרת.

בוב ספוג שכמוני.

אני משכנעת את עצמי שהם יבינו את זה בעצמם.

יפה לי קריאת מחשבות וכאלה. אורי גלר - היר איי קאם...

קיבלנו הזמנה לחתונה מהצד שלו.

על המעטפה צויין "לאיש ורעייתו" ואני התפוצצתי. מה זאת אומרת "רעייתו", זה לא איזה חבר לעבודה שלא מכיר אותי, זה בן דוד שמכיר אותי היטב, ואני בטוחה שהוא יודע את שמי. למה לא אזכר אותי?

בשולחן של שבת העלתי את ההצעה שלא אלך לחתונה. גם ככה אמצע שבוע, הילדים לא ילכו איתנו (למה שיסבלו? ) אז אולי שיסע לבד ויחנק לו לבדו מאוסובוקו עגל.

חמי הרים גבה.

-"למה?"

-"כי הוא לא רוצה שאגיע, אולי? "

-"כי הוא לא רשם את השם שלך? , זה אידיוטי!."

-"אצלנו במשפחה אם אין חשיבות לזה שתגיע, כותבים על המעטפה "רעייתך". הוא מכיר אותי יותר מ 10 שנים, אני חושבת שמגיע לי שעל גבי מעטפה ירשמו את שמי".

-"שטויות (תנועת ביטול ביד) למה מי את? מי מכיר אותך בכלל? (צוחק)"

- "אני רעייתו של בנך?."

- "יאללה אל תשגעי אותי. יש לך שטויות בראש. אני עוד לא נרגעתי ממצעד הגאוה" (היתה מלחמה, אני הייתי בעד והשבט היה נגד- בחיי סיפור ארוך ואין לי כח...)

- "למה? אולי אארגן מצעד רעיות?"

- (צוחק) "אוף אם כל השטויות האלה, תכף אני הולך לאכול בחדר שלי, שתעזבי אותי בשקט".

- "יופי. אל תשכח לקחת איתך את רעיתך..."