קראתי קצת אצלה,ומיד עלו לי כל מיני זכרונות מהבית של ההורים שלי...
עובדה ראשונה: אם לא אכלת את זה ככה, תאכל את זה ככה: לא אהבת את עוגת השוקולד?(כעבור יומיים) איך כדורי השוקולד? , לא אהבת את העוף ביום שלישי? ואחרי שהוא בילה בשבת בתנור?.
עובדה שניה: ילדים קטנים לא אוכלים סטייקים - הם יכולים להסתפק בבשר שנדבק על העצם. אתם נחשבים לילדים קטנים עד גיל 18 - לפחות.
עובדה שלישית: שמנת מתוקה היא כמו שמנת חמוצה שמוסיפים לה סוכר ומים. כל הקצפת זה סתם דאווין.
עובדה רביעית: לא עושים כביסה לבגדים שלובשים רק פעם אחת. אפשר להניח אותם על הכסא וללבוש אותם פעם נוספת. כן, גם מחר זה בסדר.
עובדה חמישית: גם לאירועים יש "תלבושת אחידה". וכן, את שלָך את מקבלת מאחיות שלך, אחרי שחרשו עליה. "אף אחד לא זוכר...".
עובדה שישית: "אני לא חברת חשמל", לכן תדליקי חימום רק אם שיערות אפך קפאו ואצבעות ידייך מאיימות לנשור, קירור יש להפעיל רק כאשר כל הבית אטום ולמשך רבע שעה בלבד. אל תנשמי - זה מחמם את האויר. אגב, אם את חפצה בהרתחת המים ב"בוילר" חמש דקות זה מספיק - לפני 10 שנים זה היה דוד חדש לגמרי.
עובדה שביעית: כשהמכנסיים ברוגז עם הנעליים זו אמירה חברתית, זה לא אומר שאת גבוהה יותר מאחותך והמכנסיים קצרים לך.
אוי יש לי עוד אבל הילדים שלי... הו... הילדים...
עדכוניישן 1:
עובדה שמינית: המדיח זה בשביל המקרמה. בשביל שתי כוסות, אני ממש - אבל ממש - לא צריכה מדיח, אולי נשתמש בו בפסח.
עובדה תשיעית: כדי לשטוף כלים לא צריך להדליק דוד. מה זאת אומרת המים קרח, הם דווקא בסדר גמור! את לא שמעת על העובדה השישית?
עובדה עשירית: צריך לקשט כל דבר במקרמה עבודת יד - עדיפות תנתן לפרחים וענבים. כן, גם הכלב שלך נחשב.
עובדה אחת עשרה: אם את באה אלי עם הילדים שלך כדאי מאד שהידיים שלהם תהינה נקיות. אגב, אם תוכלי להצמיד אותן לגוף הילדים באיזולירבנד - זה יהיה עשר. שלא יזיזו את המקרמה או יגעו לי, חלילה, בקירות.
עובדה שתים עשרה: אין אף אחד שמתאים ברמתו לאמא ואבא שלך. אנחנו אצולה מקומית. אמא, אגב, יותר מאבא.
עובדה שלוש עשרה: אל תלכי עם הידיים על הקירות. נכון, מבחינה פיזיקלית זה לא אפשרי. אבל אני רואה את הסימנים...
שוב הילדים...