מאמי יא מאמי ...

"שתי - שתי את הדם שלי כאילו אין מחר!" אני מוצאת את עצמי מיבבת לנדיה, האחות שלוקחת ממני דמים. נדיה ממהרת לציית ומוציאה ממני 12 מבחנות,"אם משהו לא בסדר, נתקשר אליך היום בערב, אם הכל תקין, תקבלי תשובה בדואר בשבוע הבא" היא אומרת. אני מגיעה לאמא, אחרי בדיקה שארכה 3 (!) שעות. אמא גוררת אותי ל"שוּק", ואני, בצום מ 8 בערב שלפני כבר משווה בעיניי נפשי איך אני אוכלת את כל הירקות הלומי הריסוס שפרושים לפני. אחרי 20 דקות היא סוחבת אותי הביתה, רק כדי לספר לי כמה רע ומר לה בזמן האחרון. "מאמא - אני ממלמלת - אני רעבה, תכיני לי משהו", אמא מפסיקה בשצף דיבורה ומביטה בי בעיניים מודאגות, "את נורא חיוורת" היא פוסקת, ומרימה את הרגליים שלי למעלה. "את חייבת לדאוג לעצמך. את לא אותו הדבר כבר. את בהריון ועכשיו יהיה לך קשה יותר ויותר" היא מבארת לי.

בצר לי אני נאלצת להסכים איתה, כבר קשה לי לנעול את הנעליים שלי לבד מרוב שאני "שובי - דובי".

 אחרי האוכל, אמא מורידה אותי בתחנת המוניות כדי שאוכל לנסוע לעבודה במונית שירות ולא באוטובוס, כי גם אוטובוסים עושים לי רעעעע.

אני מתישבת המושב היחיד הקדמי ליד הנהג, במקום בו המזגן עשה פוזה של "עובד". אחרי 20 דקות נסיעה, אחוז החמצן התחיל לרדת בגוף שלי בצורה כזו שכבר כמעט והתחלתי להזות. הנהג עוצר ברמת גן ומעלה נוסע שמן במיוחד שמחליט להיעמד ולהתנשף מעלי בצורה מעוררת חלחלה. "נהג! - אני שואלת - זה המקסימום של המזגן שלך?" אני לא ממש רואה את הנהג (השמן גוהר מעלי) אבל אני שומעת את תשובתו החיובית. יופי, נגזר עלי למות מחנק - הללויה.

"סליחה, - אני פונה לעוגה שעומד מעלי - אכפת לך לשבת ולא לעמוד ככה מעלי?! גם ככה אין לי אוויר!", הנהג עוצר בבורסה ויורדת בחורה צעירה מהמונית, אז התיישב השמן, הוא עמד עלי בגלל שהוא נזקק לשני מקומות ישיבה ולא אחד. יופי, כמעט ומתתי בגלל שמישהו פה מתעצל לעשות דיאטה.

אני יורדת תחנה לפני הזמן, ומחפשת קיוסק כדי לקנות לעצמי איזה ארטיק. אחד החיילים בבורסה תופס אותי רגע לפני שאני פוגשת את הרצפה פגישה פתאומית. "נורא חם!- מגלה לי החייל - את צריכה לשתות יותר" לָאאאאאא, אתה באמת חושב? אני סתם חשבתי שהשמש מטיילת מעלי כי אני יפה, לא בגלל שקיץ - חם ואני בלב תל אביב מלאת הלחות.

אני מודה לחייל ומדדה עד תחנת האוטובוס הקרובה, רק כדי לנסוע עוד 2 תחנות לעבודה - עלוב, אני יודעת. אני מגיעה לעבודה, הראש מתחת לברז, מים קרירים מציפים את השיער, את העורף, את הפנים - בא לי לישון...

אם ככה עומד לעבור עלי הקיץ - אני עוברת לקוטב עד הלידה.