מאמי יא מאמי ...

לעלות ולנסוע איתך, לכל מקום,  זה דבר מרגש.

אתה מזמין אותי לנסוע איתך, הלב הולם בפראות כשדלת הרכב נטרקת. אני מרגישה גבוהה.

אנחנו נוסעים למקום קרוב, נכנסים לקפה, אני מצליחה להריח אותך- ככה כבדרך אגב - ריח נעים.

אתה צוחק על איזה משהו, ספק בוחן אותי ספק מבוהל ממני. אני מישירה מבט, רוצה לראות איזה צבע עיניים יש לך.

המבטים מצטלבים - כמו במבי שנקלע לאור, אתה מחייך אלי.

אני מחטטת לברמן בכלים מהפלסטיק, אתה הולך להביא לי כוס מים, נראה כאילו מחפש דרך מוצא - רחוק למקום אליו מחורפנות לא מגיעות.

אני רוצה שוקולד עם הקפה שלי,  הברמן מפנק אותי בשניים. מצא חן בעיניו החיוך, כנראה.

אנחנו יושבים בחוץ, מאפרה, כוס מים ושני זרים שמכירים כבר שנים.

השיחה נעימה לי, נהיה לי חם, אני פושטת מעיל מצמר- הו... אוויר על הגוף.

אני רוצה לגעת ומאד מפחדת. בעיקר מעצמי, מה אני עושה כאן?

מרגישה כמו דג מחוץ למים.

צוחקים קצת, אני בועטת בך מבלי לשים לב מתחת לשולחן, אתה צוחק עלי, הרגליים שלי משתרגות סביב רגלי הכסא - שלא אבעט בך בטעות.

בחנות אתה צועד מצד לצד, מפחד להתקרב, מתצפת מרחוק.

מעניין מה עובר לך בראש.

אני שמחה, רוצה לרוץ בחוץ.

ראיתי ספסל. אני רוצה לשכב עליך. אני יושבת על הספסל בחוץ, רוצה לשבת עם הפנים אליך, על הברכיים שלך. להריח ריח נעים מקרוב. מתאפקת. מסתפקת בלהניח ראש על הזרוע - ספק חיבוק.

ממהרת ללכת, עוד מעט עבודה - צריך לחזור לחיים האמיתיים "סינדרלה, עוד מעט 12." יושבים שוב ברכב שלך. אני גבוהה ומאד שפופה. לא רוצה לקום, נוח לי פה.

מתלבטת אם לנשק אותך או לא. היד שלך מלטפת את הירך שלי ואני כבר לא מרגישה שום דבר, לא זמנים, לא חום או קור, הכל נעלם.

אני רוצה להשאר. אני רוצה להעלם איתך.

אדמה פיתחי את פיך בלעי את שנינו שלמים.

נוסעת הביתה ונזכרת בכך שיכולתי לפתות אותך והעדפתי שלא.

נו, דייט ראשון והכל.