מאמי יא מאמי ...

הבית בשלבי אריזה מתקדמים, ואני מוצאת את עצמי כמו איזו קשישה גריאטרית שלפני 5 דקות סילקו אותה מ"בית בכפר" כי היא לא הייתה נמרצת דייה, יושבת ומסדרת את הארגזים הריקים בישיבה על כסא מוקפת במאווררים וקוביות קרח, כששערי (המאאאאאד ארוך וכבד) קשור במטפחת.(כן, זה מכוער כמו שזה נשמע).

החררה מסרבת להיעלם, והרופאה שלי העלתה חשדות חדשות שטוענות שבעצם זו לא חררה אלא סתם אני אלרגית לעצמי (אני בשוק, אני בהלם, אני ה - מ - ו - מ - ה ...). טוב נו... כל כך הרבה זמן אני עם עצמי, ואני פשוט לא מצליחה להיפרד - כנראה שעליתי לעצמי על העצבים מתי שהוא, ועכשיו אני רק מחכה שאני אומר לעצמי "ביי - ביי" ואצא לי לרכיבה אל עבר השקיעה עם מישהי הרבה יותר אטרקטיבית ממני...

(גם אני לא ממש הבנתי מה אני רוצה - אבל - היי אני בהריון... הורמונים...)

והנה נכנסת לה ושתי אלי ושואלת אותי אם אכפת לי לתת לה טרמפ לספרית.

 מה אכפת לי? ארזתי את עצמי במשהו סביר ויצאנו ושתי ואנוכי לספרית.

 הספרית מאד שמחה לראות את ושתי (פרצוף מיואש שאומר "אה... הגעת?"), ואני פניתי ללכת כשוושתי קראה לי -"את לא רוצה להסתפר?" שאלה.

השיער הכבד שלי הציץ בי בחרדה,"טוב נו..." אמרתי והתיישבתי לי ליד המזגן.

הספרית סיימה לגזור את שלוש השערות של ושתי בשתי דקות, ואז התפנתה לשיער שלי, היא החליטה לסרק אותו, כדי להחליט מה יעלה בגורלו. "וואוו איזה שיער ארוך ויפה", אמרה הספרית - תוך שהיא מצפה לתגובה נלהבת ממני, שכמובן לא הגיעה.

 "את לא צובעת, נכון?", הנדתי את ראשי לשלילה.

"אני אגזור לך פה קצת, ונסדר לך צורה לשיער כי אין לו צורה" ביארה הספרית.

אחותי. איזו צורה את רוצה שיהיה לשיער?! משולש!? משושה?! מה זה אמור להביע "אין לו צורה", מה אני אמורה לענות לך? "אוה... ניסיתי לארגן לי איזה שיער בצורת קוביה, אבל לא יצא לי", או משהו כזה?! העייפות הכריעה אותי, ולפני שניסיתי להבין למה לעזאזל התכוונה המשוררת, אמרתי לה "אוקיי" והבהרתי שנישואי - כמו כוחו של שמשוןדלילה, תלויים רבות באורך של השיער (הסכם דבילי שעשיתי בגיל 19, אני לא מסתפרת והוא מוריד את הפוני) אז שלא תגזוז יותר מידי.

הספרית הנהנה בהסכמה, והתחילה להסביר לי על שליצים ושפיצים. זה היה כבר ממש מסובך. "מה את רוצה?" שאלתי אותה בייאוש, "אני לא מבינה על מה את מדברת." ושתי התערבה בשיחה,"היא רוצה לעשות לך פסים שיראו את הבלונד" (כמובן שושתי התכוונה ל"היא רוצה להדגיש את הבלונד הטבעי שלך על ידי גווני שמש") "לא -לא -לא... אני לא צריכה לעשות צבע. אני בלונדינית מלידה." ניסיתי להסביר לספרית.

הספרית המשיכה לבלבל אותי בשפה המקצועית שלה, על כמה זה טוב ובריא לשיער לגזור אותו ולעשות לו כל מיני דברים... נשברתי...היא גזרה לי את השיער ב"דירוג" ועשתה לי "גוונים". ברור שכמעט ואישי גרש אותי אבל לפחות עכשיו, אני יכולה לאסוף את השיער ביתר קלות... יש לי שיער הרבה יותר קצר...ויש לו צורה - של שיער, אמנם, אבל צורה...