מאמי יא מאמי ...

אני בלונדינית אמיתית. כשהייתי צעירה יותר הייתי מחליפה צבעים בשיער לפחות פעמיים בשבוע. ולא תמיד לאותו הגוון בכל הראש.

יש לי עיניים תכולות וכנערה היו דוחפים אליהן אצבעות כדי להוכיח לי שהן עדשות.

כנערה הייתי בטוחה שכולם סביבי חייבים לאהוב אותי.

אני עושה צחוק מהכל - כולל סקס, וכן... אני יכולה לצחוק גם תוך כדי.

אני עקומה ברמות על, אני מועדת לפחות פעם ביום ורוב הרגליים שלי מכוסות ב"כחולים".

עוגת  תפוחים היא המאכל האהוב עלי, אני יכולה לאכול מגש שלם של פאי תפוחים מבלי לשים לב.

אני שונאת - שונאת את הרגליים שלי.

אני אוהבת את החיוך שלי.

פעם חשבתי שמידה 40 במכנסיים היא לשמנות.

הייתי רוצה חזה קטן יותר בכמה מידות.

אני שונאת פיג'מות. בחורף אני ישנה בחולצה קצרה ותחתונים.

אני שונאת לעשות כביסה, אבל לא אכפת לי לקפל אותה.

אני מלאה בתכשיטים אבל אני כמעט ולא עונדת כלום.

יש לי עדשות ולרוב אני מתעצלת להרכיב אותן, אז אני מרכיבה משקפיים.

לפעמים כשאני מתעצבנת אני חייבת לצרוח לשמיים.

הילדים בגן צוחקים כשאני אומרת ש"מעכשיו אני אהיה רעה".

השיער שלי לא החלטי, כשאני רוצה שהוא יהיה חלק הוא מסתלסל וכשאני רוצה שיסתלסל הוא פתאום הופך לגלי.

כשאני כועסת על עצמי או כשאני מרגישה מצוקה, אני מספרת את עצמי.

המשפחה המורחבת שלי ושל האיש מזמינה אצלי מנות מיוחדות שנחשבות ל"מסובכות להכנה".

אני לא אוהבת לאפות. רק לבשל.

אני שונאת מתוק.

אני חולה על שוקולד מריר אם יש בתוכו מנטה.

אני שותה רק נס של עלית (חול). חוצמזה אני אוהבת לשתות דיאט קולה, מים וזהו.

סלט חצילים בטעם כבד מבחינתי הוא סוג של סטייה. גם רגל קרושה.

עליתי ארבעים ק"ג בהריון הראשון שלי.

ועוד 10 ק"ג  אחרי הלידה.

ירדתי את הכל עד הלידה של הבן הקטן שלי.

ואז עליתי 20 ק"ג.

יש לי רגשי נחיתות, אבל אני מסרבת להודות בכך בפומבי. (או "רק לי מותר לציין את הפגמים שלי בקול")

אחיות שלי ואני דבוקות אחת בתחת של השניה.

יש לי רק חברה אחת טובה.

אני מאד ישירה, אני אומרת מה שאני חושבת גם כשזה לא מתאים.

אני מציירת לאחרים תמונות לתליה בבית.

אין לי בבית אף תמונה על הקיר.

הילדים שלי לא דומים לי בכלל.

אני רוצה שינשקו אותי ויחבקו אותי הרבה.

אני מאד- מאד אוהבת סקס.

אף פעם לא עשיתי אנאלי.

ראיתי אצלו וחשקה בכך נפשי גם.