אוף עם המחשב הזה! איטי, נכבה בכל פעם שאני בסיום עבודה (או כתיבת פוסט) ובכלל... אוף איתו!
אחרי שיעור הצפיה, כשהיתה כבר בדרך החוצה, היא לחשה לי לאוזן "הלוואי ויכלנו לשכפל עוד כמה כמוך, למערכת החינוך". כשסיפרתי את זה לאיש הוא התמוגג ואמר לי "הרי ידוע שאת קורעת את כולן שם"
הרכזת שלי אמרה לי "זה בכלל לא מפתיע אותי"
אמא שלי אמרה "שלא מרוב התלהבות מחר יהיו אצלך חמישה שיעורי צפיה עם מפקחות"
ורק אני חשבתי לעצמי ש"ממש מה שחסר זה עוד כמה כמוני, מערכת החינוך תתפורר מרוב שיגעון, טירוף ומניה".
האיש אמר שהזמינו אותנו ליום הולדת של חבר שלו. אבל מהחברים שלו שאת אף פעם לא מסוגלת לסבול, כאלו טפשים ומרגיזים. אבל בסדר, זרמתי. ובזמן שהיינו שם חשבתי על כמה כלים השארתי בכיור, ואיך יכולתי לנקות אבק ומי שם כאלו קרניזים בתקרה?.
בכל מקרה ישבנו סביב השולחן, ומישהי מהנשים שם תפסה אותי וערכה איתי שיחה על סקס ואיך היא לא מסוגלת לעשות את "זה" כשהיא יודעת שהילדים המתבגרים שלה נמצאים בחדר הסמוך. כאילו, איך אמרת שקוראים לך?! ומדוע זה אמור לעניין אותי???? - והתמונות הנוראיות האלו שרצו לי בראש (מי ישלם לי על זה פיצוי, מי???).
אז הטבעתי את יגוני בבירה. ארבעה בקבוקים. וגם וויסקי. לא הכי משובח, אבל הצלחתי לשתוק ולא להוציא מילים מעליבות מהפה.
ואז למחרת בבוקר כשרציתי לקום לעבודה היה לי קצת קשה.
אני חייבת להפסיק לשתות, אני מתחילה להיות מועמדת טובה לAA.
היום אשאר נקיה.
רק וודקה!
אוי הפרסומת החדשה של יס, עם הו מייקל אהובי פשוט הורגת אותי! איך??? איך הם פספסו אותי?! הרי התסריט שאני הייתי מחברת היה כולל גם חיפוש גופני, התאהבות (אינעל העולם שרה הזו, היא לא מתה בסוף?) וכמובן המרה שלו בחזרה "לטובתנו".
הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם, נשבעת.