מאמי יא מאמי ...

אתמול דיברתי לאלוהים, דווקא הפעם לא היה מדובר במפגש אורגזמה, לשם שינוי, סתם על הא (לחמא עניא – לא סתם... מוד פסח... ).

שאלתי אותו למה הוא ממשיך לבדוק אותי כל הזמן.

אם לא נמאס לו מהמבחנים האלה שהוא מזמן לי.

(או מהעובדה שאני לא עוברת אותם בהצלחה מסחררת.)

כמה דפוקה אני צריכה להיות כדי שתוותר לי?  הקשתי עליו, חזרתי לעשן ולשתות, העליתי במשקל שוב (אחרי מתקפת הדיכאון האחרונה), אני לא מוצאת בית לגור בו ושוב אין לי בארון מה ללבוש. ומה הקטע עם שעון הקיץ הזה עכשיו בכלל? האם לא סבלתי די?

הוא לא ענה.

אני מנוולת.