אחרי כמעט שבוע מלא סקס, הייתם חושבים בטח שאני מדלגת לי בינות קרני השמש, לבושה עננים בלבד ומזמזמת לי ברינה בעוד שירת המלאכים מצלצלת באזני.
אבל לא.
אין לי זמן לחיות, ובמקום לעבוד - אני חושבת ועושה סקס.
ואז, כשהוא מתעייף ומנסה לנוח, אני רוצה עוד סקס.
האיש נמלט לאמבטיה ואני אחריו "אני רוצה סקס".
הוא הולך לסלון ואני בעקבותיו "אני רוצה סקס",
הוא נכנס לישון המסכן בעודי מסדרת ערימות של עבודות יצירה (הוא קם בחמש בבוקר, כן?) ואז כשהוא נרדם, אני מזדחלת למיטה - "אני רוצה סקס".
כן כן... אני כבר רואה את מר זרבובסקי, מרחוב החירות המינית חמש, חושב לעצמו "מה זאת אומרת, האיש מפגר? מה עובר עליו!!!".
ובכן מר זרבובסקי, האיש עייף.
עייף מהמראה שלי, עייף מעודף האנרגיות שלי, עייף למשמע הקול שלי ועייף גם מהעצבים הרופפים שלי. כן כן... האיש עייף ממני.
וממה הכי הרבה האיש עייף? הכי הרבה נמאס לו לשמוע שאני רוצה סקס.
וגם הוראות ההפעלה של "איך" משגעות אותו, אני מרגישה את זה!
אני רוצה גם שיגע בי כבר עם הידיים היפות האלה שלו, ושילטף אותי,ילקק אותי וינשק אותי תוך כדי! כי סקס זה לא רק "המפינג - המפינג", יש עוד כמה דברים שם שאני צריכה! רבאק.
ובכן, גם אני עייפה!
וכשאני מבקשת, אסור לומר לי לא.
ואם כבר עושים, אז כמו שצריך - המתחיל במצווה אומרים לו "פאקינג גמור". ופעמיים כי טוב.