לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאמי יא מאמי ...


הכלב שאני הכי אוהבת זה חתול. החברה הכי טובה שלי זה אתה. (הכי. נורית זרחי)

Avatarכינוי: 

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

פוסט בו-הו...


 

כל כך עייפה, אני כל כך עייפה.

וכל הגוף שלי חם, בוער. השתזפתי יותר מדי.

היום כתבתי לחברות ברכות לסיום, קניתי מתנות, התרוצצתי ממקום למקום, וחשבתי על המון סקס, והגוף שלי? הגוף שלי כואב ואין לי קול בכלל.

חוצמזה מישהו התחיל איתי באנגלית, הוא פנה אלי בקניון והתחיל בשיחה באנגלית, ורק אחרי שהבהרתי לו שאני יודעת עברית (המסכן, הוא כמעט שבר את השיניים שלו באנגלית המשובשת שלו) הוא התנצל והסביר לי שנראיתי לו כמו איזו תיירת (השיזוף המוגזם שלי כנראה נותן אותותיו...)אכן זה היה משעשע. לא, אין לזה באמת פואנטה. חוץ מהעובדה שאני כנראה לא שקופה כפי שחשבתי.

 

אני צריכה להזכיר לעצמי לאכול.

הפסקתי לאכול כמעט לגמרי, אין לי תיאבון, כנראה זה החום הנוראי הזה (שיעשה רק יותר ויותר גרוע), שגורם לי לרצות לשתות ולעשן בלבד.

בכלל היום קמתי בהנגאובר(וודקה רדבול, ייגר) ,עשיתי כל מיני "סידורים", וחשבתי כמה החיים שלי אפורים, כמה אני מש(ו)עממת, כמה איום. בו-הו.

 

בצהריים הסתכלתי על הגוף שלי באמבטיה, שבעה קילו פחות.

כבר אין לי בטן גדולה, אני אפילו יכולה ללבוש מכנסונים, ואכן לבשתי - לבנים (הו להגזמה הפראית, אני מרדנית אני). הכל מתחיל לנזול ממני, מצד אחד זה נחמד, מצד שני - אין לי מה ללבוש.

ושוב

בו -הו.

 

אה כן...הישבן שלי נתפס מרוב שישבתי מול המחשב ועבדתי.

אכן... בו- הו- הו.

 

אבקש רחמים, החל ממחר בצהריים אני יוצאת לחופשה.

ברור היה שאחלה לפני כן.

יש

נכתב על ידי , 29/6/2008 22:00   בקטגוריות סיפורי מאמי, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmami אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mami ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)