מאמי יא מאמי ...

נסיעה עם חלון פתוח,

יש רוח נעימה בחוץ.

כשהעיניים נעצמות, אני מצליחה לשמוע אותך מחייך אלי מהצד השני,

אם אני ממש שקטה,

אני שומעת שפה נושכת שפה,

ולחישה נעימה שעוברת כמו זרם חשמל דקיק;

מהאוזן, לצוואר, לכתף אל השד וממנו לפטמה

מעבירה זרמרמים קטנים של עונג

כמו... כמו עיסוי קרקפת.

הגענו לבריכה,

והאיש החביב מהכניסה מלטף את הכתפיים שלי ולוחש 'שמרתי לך את המקום שאת אוהבת'

הוא מביא לי קוביות קרח בכוס,

ואני צועדת עם הילדים לכיוון המקום "שלי".

שניהם מרוחים בקרם ולבושים בגדי ים, רצים לבריכה של הפעוטות ואני?

אני עם בירה ביד אחת וקרח בשניה (לא מומלץ, אבל כשאין מקרר...)

מנסה לאזן בין החמימות לכפור.

העיניים נעצמות ואני מקבלת מחשבות נעימות מכיוונך.

אני רוצה שתבלע אותי שלמה,

לטייל בבטן שלך - יום שלם,

בתוך השרירים האלה, בפנים.

להרגיש עטופה בכולך,

לשמוע אותך מבפנים,

מדבר, מקלל, צוחק ומתרגז.

ואז בלילה, למצוא את עצמי איתך,

אוחז בי ומצמרר את כולי

עור בעור

ריח וטעם.

אוי זה נעים.

הילדה שופכת עלי מים מדלי

'אמא, את באה?'

אני מתרוממת ורצה אחריה.

אין על חלומות בהקיץ.

גם הקטנים האלה.