מאמי יא מאמי ...

פתאום שמתי לב שלא עשיתי פוסט יומולדת, פויה לי פויה - פויה - פויה.

אחרי כל כך הרבה שנים של כתיבת פוסטי ימי הולדת אני אמורה להיות מתורגלת, אבל לא.

כדי להזכיר (כי לא השארתי כלום) אספר שאני שונאת את ימי ההולדת שלי .

ימי הולדת (והחיים שלי באופן כללי) הם כמו השיער שלי,

יש להם פוטנציאל להיות ממש יפים אבל רוב הזמן הם לא החלטיים, לא מסתדרים לפי רצוני, כשאני רוצה שהם יהיו חלקים הם הופכים לגליים וכשבא לי על הנאה מתולתלת הם הופכים לחלקים ויבשים כקצוות מטאטא, ולכן רוב הזמן הם אסופים בהידוק על ראשי, מגולגלים סביב גומיה שחורה, מחכים לחפיפת הלילה ולסירוק לפני השינה.

לפחות הם בלונדיניים. 

פעם חשבתי על לכתוב לעצמי פוסט משעשע לקראת גיל 30, כי מגיע לי.

אבל אז היתי צעירה וטיפשה והיום אני מבינה טוב יותר.