מאמי יא מאמי ...

ציצים זה דבר מתרוקן.

מסתבר.

תמיד חשבתי ששלי ישארו כאלה, גדולים מדי, אבל לא.

כמו כל דבר בי הם החליטו להוכיח לי אחרת ופשוט... התכווצו.

לפני כמה ימים כשלבשתי את החזיה השחורה שלי גיליתי שנשאר לי יותר מדי בד

אחרי שהתלוננתי לאיש והלכנו להישקל ב"הום סנטר" גיליתי את הסיבה.

הורדתי 20% מעצמי (!) זה המון, אז גם הציצים שיתפו פעולה עם שאר הגוף וירדו לאות הסכמה.

אז עכשיו אני לא נוטה לפנים ואולי הכתפים שלי יזדקפו קצת יותר.

וכן, גם הישבן שלי התכווץ (אבל לא שינה לגמרי את צורתו ועדין יש בו ידיות אחיזה למשתמש - למה זה בעצם?) ועכשיו הוא קטן יותר ולא מטיל צל ענק בצורת טוכעס באמבטיה. ועדיין אני מעדיפה בגדול כיווץ טוכעס על כיווץ ציצי, זה יותר חינני בעייני.

היום הסייעת שלי אמרה לי שהפכתי להיות "פצצה". זה הצחיק אותי כל כך עד שעלה לי נס קפה בתעלות האף (מנטל נוט - לא לשתות נס בזמן שאחרים מדברים אלי, זה מסוכן ואני עלולה לטבוע) .

אני לא מרגישה פצצה. גם לא חתיכה.

אני מרגישה קצת כמו גיגית.

גיגית מכווצת, אבל גיגית.

עוד 5 או עשרה קילו ואהיה מרוצה.

בחיי.

וזה כל כך קשה להקפיד על אכילה נכונה כשקונים שוקולדים.

בכלל זה קשה כשעובדים עם ילדים ואין זמן מסודר לאכילה, פתאום אני מוצאת את עצמי אוכלת דברים שאני בכלל לא אוהבת רק כדי להכניס משהו לפה.

אה, ושוקולדים עושים עצירות.

גם בננות. (שוקו בננה זה מעשה ידי השטן (או חברת התרופות כנגד טחורים).).

בימים האחרונים אני מותשת פיסית. למעשה, אני כל כך שיכורה מעייפות שחתמתי על מכתב במייל בשגיאת כתיב, ויש לי רק שלוש אותיות בשם (!!!).

ואז שלחתי אותו לכל העולם ואחותו - ואנשים באשכרה טרחו והחזירו לי תשובות סטייל "חחח... צאי לחופש!!! דחוף!!".

אתמול כמעט ושלחתי בטעות דרך ה"מאמי מייל" שלי מכתב להורי הגן. אוי לפדיחות. היו מגלים כמה מחלות נפש יש בי. או שאני (בשם כל החס וחלילות) אנושית.

עוד מעט אוכל לחזור להתאפר וכבר קניתי מסקרה חדשה ושני עפרונות מדהימים לתיחום.

 וגם מסיר איפור.

אני דודה קצת מסריחה. אני עדיין צריכה לקנות מתנות יומולדת לבן של המכשי ולבן של אחותי הגדולה.

קקי דודה.

פויה מאמי.

עד כאן בלילי שטויות להיום.

וכמו שפעם חתמו את שידורי האולימפיאדה (אמיתי!!!)

לילה טוב לכם צופים נכבדים

נוחו על משכבכם בשלום.