כבר יומיים שאני מנסה לכתוב פוסט "ניו יירז רזולושינס" ובכל פעם לפני הפרסום המערכת "לא מזהה אותי" והכל יורד לטימיון, כמה מרגיז.
לא ידעתי שישרא גזענים ולא מפרסמים פוסטי נאצה נגדם!
חוצמזה נראה לי שיש לי בעיה במקלדת באות מ'. אני נאלצת להפעיל עליה יותר כח דבר שמאלץ אותי לפרק את המחשבות שלי ממילים לאותיות, כדי להבטיח שלא יברחו לי כל הממיות מהמילים. אוף!
אני מאושרת מעניין הגשמים ביומיים האחרונים, אני מוצאת את עצמי יושבת ומביטה בחלון בשעות הבוקר המוקדמות והטיפות הרחבות נושרות לפני על הארץ בצורה כל כך מושלמת, זה ממלא אותי באושר.
בנוסף, החופש בא לי בזמן טוב, אני יכולה לנוח ולהתכונן כמו שצריך לעבודה.
אתמול במושב, חשבתי על הבית החדש שקנינו, בעוד פחות משנה כבר אקבל את המפתחות ואוכל לגור בבית עם גינה. איזה אושר.
אולי יהיה לי דשא גזום? אולי אצליח לגדל איזו יערת דבש או שיח יסמין בלי להרוג אותם? אני רוצה להביא חתול, הוא רוצה כלב, שנינו רוצים ילדים מאושרים. בטוח נתפשר על איזה חמוס.
התחלתי לארוז את הקיץ. ארגזים של צעצועי תינוקות עושים את דרכם למחסן.
לפני שלוש שנים חשבתי שעד גיל שלושים יהיו לי לפחות שלושה ילדים, בדיוק אז ילדתי את הפצפוץ.
היום אני לא רואה את עצמי מביאה עוד ילדים. אני קצת מקנאה כשאני רואה סביבי אנשים בהריון - את החברות שלי, אחותי וסתם כאלה ברחוב, אני מקנאה כשאני רואה תינוקות קטנטנים אוחזים באצבע כאילו חייהם תלוים בכך, ואז אני חושבת על העלויות, העצבים, הכאבים, הלחץ הנפשי וכמובן על כך שאני לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית להביא עוד ילד ומיד נכנסת לפרופורציה.
שאלתי את האיש למה אנחנו לא תורמים את כל החפצים הישנים של הילדים, אם החלטנו שלא יהיו עוד ילדים. נראה היה שהוא קצת נלחץ מהשאלה - עד לא מזמן הייתי מדברת על להכנס להריון בלי ההסכמה שלו ופתאום אני מקבלת את העובדה שלא יהיו לי עוד ילדים .
אחר כך בערב, הוא ראה בטלויזיה את צבר ושפרה מדברים על להתחיל עם בחורות בפאב ומיד הוא עקץ אותי, "את רואה", הוא אמר בארסיות "גברים מתחילים רק עם בחורות שמסתכלות עליהם". אני כועסת על עצמי, שאני מורידה מגננות ואז חוטפת קטנות לפנים. זה סוג של ריקושט שאתה לא מצפה לו, הרי מאז יצאנו כבר כמה פעמים, ודיברנו עשרות פעמים על הכל. אז מאיפה זה בא? עדיין אני אשמה שמתחילים איתי בחורים?!
אז נראה לי האיש כועס ואני לא יודעת על מה.
כבר שאלתי אותו כמה פעמים. העלתי שמות, שאלתי על סיטואציות שיכלו להראות בעיניו לא טוב, הוא טוען שהוא לא כועס, הוא עייף.
ובכן גם אני.
וככזו אני רוצה להעלות על נס את הבחירה שלי לשנה החדשה.
השנה אני בוחרת בזוגיות שלי.
שנה של אמיתות לפנים ולא שמורות בבטן.
שנה של הפחתת עקיצות וסרקזם.
שנה של אהבה וביטחון עצמי.
שנה של שיחות נפש.
שנה של סקס והמון אורגזמות.
שנה טובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
