לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאמי יא מאמי ...


הכלב שאני הכי אוהבת זה חתול. החברה הכי טובה שלי זה אתה. (הכי. נורית זרחי)

Avatarכינוי: 

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גראמפי


אז קמתי במצב רוח מעניין, ואחותי צ'יגעה אותי שאוטוטו היא צריכה כבר ללכת לבדיקה, ואני מזניחה אותה והיא נכה מכדי לעשות לעצמה (או הבטן שלה גדולה מכדי לראות מה קורה שם למטה) ושעכשיו - אבל עכשיו אני אעלה אליה.

אז עליתי - כדי לעשות לה שעווה, לגראמפי ליידי.

ובמהלך החימום, השעווה עפה לי על החלק הפנימי של כף היד.

כמובן שלא התייחסתי לזה, כי אני תמיד חושבת שאני בטח מתפנקת וזה לא באמת כזה גרוע.

יומיים עזבתי את זה כמו שזה, מכוער, נפוח וקצת כואב.

ביום השלישי הסייעת שלי ראתה את זה וביקשה שאלך ומיד לקופת חולים כדי שמישהו יראה את זה.

אז הלכתי.

וראו.

אמרו לי שאני לא נורמאלית (כאילו, דה?!) , שזה הזדהם, רשמו לי חבישות וחבשו את נשמתי.

  לא... אין לי רק שלוש אצבעותחמש אצבעות יצאו לטייל  

אני מתקשרת לאחותי, כדי לספר לה מה שאמרו והיא צוחקת עלי שאני מפונקת.

טוב שלא נשרה לי היד.


 מדי פעם אני נשבעת לעצמי שאני אעשה קצת סדר ברשימות, אחרי הכל הן כבר 6 שנים שם.

אולי אעלה שוב את הפוסטים הישנים שלי ואפילו אדאג לסדר את הפייבוריטים שלי ברשימה נגללת כזו בצד.

לפעמים אני חושבת שאכניס את רשימת הדברים שאני חייבת לכתוב עליהם פעם.

לפעמים אני נסחפת ואומרת לעצמי אולי אני אכניס את הטיוטות שלא פורסמו אף פעם. כל הדברים הממש מטורפים.

 

כשאסדר את הרשימות אני אכניס לבפנים את הרצון שלי לכתוב את שורות המילים האהובות עלי, משירים שונים.

נכתב על ידי , 24/10/2008 16:26   בקטגוריות אחותי זה הכי איכותי, עקומה? אני?!, אינטרנט, אופטימי  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכיר אותו - מכיר אותו - מכיר אותו


 

עד כמה אתם מכירים אותי אנשים?

נראה מבחוץ שגיבשו עלי דעה די מגובשת, בקריאה מתגובות, מיילים ואחרים שאני מקבלת מאנשים שקוראים פה בבלוג (אך לא קשורים לחיים האמיתיים שלי) מתקבלת התחושה שהם כלל לא מכירים אותי.

לפני כמה פוסטים ואי אלו תגובות קיבלתי חמישה מכתבי "הזמנה".

חמישה.

אמנם אני מרגישה כאן מספיק פתוחה כדי לדון עם אנשים על הדעות שלי, על רצונות שלי ומרשה לעצמי להתפרק על הדף הוירטואלי ולהיות טיזרית, פרובוקטיבית וסקסית, אבל עשו לי טובה...

למה שארצה לדון עם מישהו על "התלבטויות דומות"?

ובכלל על איזה התלבטויות מדובר?

מאיפה לך לדעת שיש לנו התלבטויות דומות?

אני לא זוכרת שהתלבטתי בקול על משהו... אני צריכה לקרוא את כל השטויות שלי מחדש עכשיו כדי לחפש אותן?

התלבטתי אם לענות להם או לא, אז התייעצתי בחבר. מה נראה לך שהם רוצים? שאל החבר בגיחוך.  

אה... אני לא מזדיינת עם קוראים. תודה.

 

היה גם אחר, תגובונר, שהחליט שאני בוגדת באיש וזקוקה לטיפול זוגי או נפשי או לשניהם...

מי הזמין אותך לתת חוות דעת?! אני לא בוגדת באיש. למעשה אני די מחבבת את הבחור, ואפילו הבאנו ביחד שני ילדים חמודים לעולם. אההה... הוסיף התגובונר, את תבגדי בו. כי ככה את...

אז אמנם הגנתי בחירוף נפש על רעיון הבגידה, שכן, אני לא חייבת לבגוד בכדי להבין את ההגיון מאחורי כל בגידה. לא מדובר תמיד בחשיבה עם השחלות או עם הזין, לפעמים מערכות יחסים הן דבר קשה, ויש אנשים שזקוקים לעוד משהו בחיים שלהם, במיוחד כדי לזכור שהם חיים, אין מה לעשות. אנשים בוגדים.

 

אה. ופנטזיות הן דבר נ-ה-ד-ר!

גם האופציה למחוק תגובות (כשכבר אין כח להוכיח שאין לי אחות).

 

חוץ מהכתיבה כאן שמציגה חלק מאד קטן מהאישיות של הכותבת(כלומר אני) יש בי עוד הרבה דברים.

אני אמא, אשה, גננת, אחות, בת, דודה, גיסה, חברה ואהובה. אוהבת לבשל, לקפל כביסה ולשטוף כלים כשאני עצבנית.

אוהבת לבחון הכל בזכוכית מגדלת ואפילו יותר להסתכל על התמונה הגדולה.  

אני גאה, במיוחד בכך שאני לא נכנסת לכל מיני קוביות שאמורות להגדיר אותי.

אני אדם מיני ואדם מוסרי, אני משקיענית עצומה שלמדה גם לזרוק זין.

אני מאמינה בהמון דברים ולא מאמינה בכלום.

אני צוחקת רוב שעות היממה ויש לי שתי גומות, גם כשאני מדברת (למרות שאת זו בלחי ימין לא תמיד רואים).

 

יש כל כך הרבה דברים שאתם לא יודעים עלי.  (וכל כך הרבה דברים שהלוואי והייתם שוכחים...)

בקיצור.

 

לא באמת מכירים אותי.

זה לא בהכרח רע, נכון?

נכתב על ידי , 19/2/2008 12:10   בקטגוריות הגברים האלו, רומניה זה כאן, אינטרנט, שחרור קיטור, זו אני  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmami אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mami ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)