אצלנו,ב'קבוצת חברים' שלי .. כולנו רכלנים,מצד אחד כולם 'חברים' מצד שני אנחנו בעצם צבועים אחד לשני..

ככה אני מרגישה בעצם (ואני לא תמימה בעצמי,אני גם צבועה שם..איתם)

אני מרגישה שכל אחד,או לפחות חלק מאיתנו 'שואפים' לעבור לקבוצה אחרת של אנשים.

למשל א',היינו חברות מאוד טובות.מזה מאוד טובות,הכי טובות..BFF לנצח.

היינו באותה סביבה והיה מושלם.

אבל היא עזבה (עזבו את הקטע כמה זה פגע בי בכללי..)

היא עברה קבוצת חברים,היא הייתה עם גדולים ממנה,עם פריקים,פרחות..מה לא.

ואיך ש'ריכלנו' עליה .. לא מתוך כוונה רעה,לי (וס') צורך להגן עליה.

ועכשיו ס' השתנתה,היא מסתובבת עם 'פריקים' (לא מתכוונת לסטיגמות,בכלליות אוקי..היא התחילה ללבוש המון שחור,צמידים והכל)

וזה היה מוזר לי .

כי היא ילדה של ורוד,היא הכי 'אמריקן גירל' עם כל הדברים הקיצ'יים האלה.

ת'אמת דיברנו על זה..אבל גם מבחינת האופי שלה,החברים שלה..ילדה שהיא שנאה קודם (ומזה שנאה,שנאה בדם..בכיתה ז',ואוהעאוהו מה היה בינהן)

פתאום הילדה שהיא שונאת כותבת לה בקיר,שהן רוצות להסתובב וזה.

וגם ל' השתנתה,וגם לצ' יש חברים משלה..

אנחנו בעצם כולנו יחד..בלי החברים האמיתיים(בנתיים) שלהם.

אה,

חוץ ממני..

את האמת אני די מקנאה בהם שיש להם חברים וחיי חברה אחרי שעות בית הספר.

אבל זה בסדר,אני אמצע..זה בתהליכים

(אין תמונות,מחקתי הכל ואני צריכה לאסוף מחדש)

אחח..באלי לחזור כבר לבצפר,אני לא אוהבת כל כך חופשים.אני בודדה.