אני לא פתחתי את הבלוג הזה על דעת עצמי
מורה נתנה לנו פרויקט לסוף שנה לפתוח בלוג בחופש הגדול וכל חודש לכתוב 10 פוסטים לפחות
טוב נו פתחתי בלוג ...
והנה כבר 2 פוסטים שאני כאן כותבת כל עוד נפשי בי
וזה כיף באמת שזה כיף המורה כל כך צדקה למה לא עשיתי את זה קודם!?!
הכתיבה משחררת את הרגשות הכתיבה מעצימה בי את היכולה להמשיך לחיות להציג לעולם כאילו
חיי מושלמים כאילו אני יכולה להיות מקובלת ומפורסמת כיאלו אני לא שונה
כאילו אין לי פאק בלב ..
ובאמת לכתוב זה אחלה חוויה זה כיף
אם יש לכם משהו לומר תיכתבו אותו תיפתחו בלוג ותראו לעולם עד כמה אתם מיוחדים שונים
ולא דומים לכולם שיש לכם כוח לכתוב שיש לכם מספיק נפש לעשות את זה
צריך לדבר צריך לספר
אבל ישראבלוג בטח יסגר מתישהו ככה שניצתרך לחזור לשיטה הישנה
היומן בכתב יד בלי תגובות של אנשים רק אתם והיומן החפץ הזה
שבטח כל אחד קיבל מתישו ליום הולדת שלו והוא זרוק איפשו בחדר
לי יש 2 כאלה באחד אני כותבת שירים
באחר אני כותבת סיפור
ופה אני כותבת רגשות
אם האינטרנט יפול אז אולי גם אני יפול
"ואז הוא הביט בי בעייניו החמימות מבט מלא תשוקה
מבט מלא שינאה רציתי לברוח אבל לא היה לי לאן"
(קטע מתוך סיפור שכתבתי .. )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nomy ma