אני טסה היום לפולין... ואני כן מתרגשת
ואני אתגעגע לכ"כ הרבה אנשים בעיקר לחברה שלי.. אבל אני מפחדת
אני מפחדת לחזור לארץ ולהבין שאני כבר לא מרגישה שומדבר.. וזה ניראה יותר ויותר אפשרי ככל שאני חושבת יותר על האקסית שלי "הג'ינג'ית הראשונה".
יש למטה משהו שאני הולכת לשלוח לה אחרי שאני חוזרת תאחלו לי טיסה טובה ;]
היי... זוכרת אותי? כניראה שלא וטוב שכח.
את בטח שואלת מאיפה בא האומץ לבוא ולשלוח לך ככה הודעה משומקום אז לקח לי שנה של רצון עז להתנצל אבל פחדתי.. קורה
אז לעניין יום כיפור מתקרב וזה אחלה תירוץ בשבלי לקבל טיפה יותר אומץ ולבקש סליחה, סליחה על שהיתי ילדה קטנה ומפגרת, סליחה על זה שהיתי חסרת רגישות, סליחה על איך שהתנהגתי ואיך שלא התנהגתי, סליחה על שפצעתי והכי הרבה סליחה על שפגעתי...
זה היה מזמן אני יודעת אבל זה טיפה מעיק עלי וכבר הרבה זמן אני רוצה להתנצל... אפילו חשבתי על לעשות את זה פנים מול פנים כי לכתוב זה לא הצד החזק שלי.. אבל זאת תהיה דיי חוצפה מצדי... כן אני כן סוג של שנאתי (יותר בכיוון של כעס) ואהבתי אותך אז ואני כן עשיתי את מה שעשיתי בזדון, אבל רק שתדעי שמעולם לא הפסקתי לאהוב אותך בכל דרך וצורה שהי... ויצא לי לחשוב עליך ובעיקר בתקופה האחרונה לא יודעת למה ולא יודעת איך אבל זה עשה לי רע שאפילו להתנצל אחרי כ"כ הרבה זמן לא יצא לי.
אני ממש לא מצפה ממך לסלוח לי או לא לשנוא אותי (חח אני כבר לא יודעת מה את מרגישה).. אבל אני כן מקווה
שיהיה המון בהצלחה עם קסן שיהיה לך רק טוב ושתהי מאושרת כי מגיע לך ושוב סליחה סליחה סליחה
נ.ב- את באמת יקרה לי =]
ואם את עדיין לא זוכרת אותי אולי זה יעזור לך טיפה: http://www.youtube.com/watch?v=qzocxPC8wVQ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
