לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העיקר הוא לא מה שקורה לך,אלא מה תעשה עם מה שקורה לך.


בחרתי לחיות את הרגע,היום,הדקה ואת השנייה.אני בוחרת ללמוד איך להסתכל על חצי בכוח המלאה בסיפוק ולמלאות גם את חצי הכוח הריקה.להסתכל אל החיים כאל דבר שאינו ברור מאליו-ללמוד להגיד תודה על כל נשימה ונשימה ביום.תמיד לחייך בלי הפסקה, כי ככה אלו הם החיים שלי!!!!

כינוי:  dana200800800

בת: 31

Yahoo:   





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2013


תאמינו או אבל בחרתי לא לבכות היום, בחרתי להודות על מה שניהיה כאן. שתי דקות של צפירה שהשקיטו את כל העיר היו זמן למחשבה בשבילי.

מדינה כל כך קטנה אבל כל כך מדוברת ושסובביה לא מפסיקים בנסיונות לפגוע בה.

ההמצאות שעלו מכאן הן המצאות פרי המוח היהודי, המוח שעוד מימי המאה ה19 היה מוח שקינאו בו.

בכל שנה ושנה מנסים ולשווא להשמיד אותו ולחסל אותו וברוך ה' יש את זה ששומר עלינו מלמעלה.


קמתי הבוקר ובכניסה לבית ספר שמעתי בנות צוהלות משמחה כי מסיימים היום לרגל יום הזיכרון מוקדם מהרגיל והן יכולות ללכת להתארגן למסיבות בערב.


היום הזה, היום שעד היום חשבתי עליו שוואלה כולם מכבדים אותו,שאין אחד שלא בכה היום במדינת ישראל מסתבר שהוא לא כזה.

אותו היום העצוב הזה והלאומי הזה הופך לסמל שמחה ולעג לרגל חגיגות יום העמצאות, 

בדרך הביתה עברתי דרך הבמה המרכזית בעיר מגוריי וראיתי אנשים מתחילים ומקימיים דוכנים כבר עכשיו, לא מכבדים ואפילו טיפה את היום הזה, את התאריך הזה שכביכול צריך להיות יום אבל לאומי והתייחדות על משפחות שכולות שיום זה מלווה אותם בכל יום ויום.



מה כבר ביקשנו?! יום אחד שבו כל ישראל תנסה ולא תצליח להיכנס לנעליי אלה שרגשות היום הזה מלווה אותם כבר שנים? 


הלוואי שבאמת היום הזה יקבל את המשמעות שמגיעה לו ולא את ההתייחסות המגעילה והשפלה של שמחה וצהלה כיום חופש .

ניתן לראות את היום הזה גם בגווני ירוק ואני לא מתביישת בזה, באמת שאנחנו מדינה ככ קטנה עם השגיים ענקיים.

הקנאה בו היא זו שהבדילה אותנו וייחדה אותנו לעם , הבנו שאין לנו מקום אחר חוץ מביחד, חוץ מביחד בארץ ישראל.


אני נזכרת עכשיו וצוחקת לי בלב, אני נזכרת בקליפ שפעם ערוץ הילדים עוד בילדותי עשה על ההמצאות הישראליות.

אחרי חיפושים אורכים מצאתי את מילות השיר:


"תשב איתנו, הרצל ותלמד תוך כדי, 
את המרק אנחנו לא אוכלים בלי שקדי, 
כבר מזמן שפה לא מייבשים את הביצות, 
אתה קולט כמה עולים מכל הארצות? 
כי כבר זכינו בנובל וגם מיס תבל, 
אייסיקיו made in israel, אם אתה שואל, 
רק שתדע שגם חזון ענקי 
ניתן לגבות בדיסק-און-קי. 

צובעים את העולם בלבנים ובכחולים, 
מדינה קטנה עם הישגים גדולים. 
מהחלל כדור הארץ הוא לבן וכחול, 
מדינה קטנה עם ראש גדול. 

ויש לנו במה להתגאות, 
אנחנו עם קטן עם המצאות גדולות, 
יש לווין ישראלי ששט בחלל, 
ובזכות דוד השמש העולם חוסך חשמל, 
אבל הנס שבלעדיו שום מילה לא אפשרית, 
החיינו את השפה העברית. 

צובעים את העולם...
"


אני זוכרת את השיר הזה בוקע מהטלוויזיה לפני שניים וקולטת שאף פעם לא קראתי והבנתי את המילים.

אף פעם לא ייחסתי חשיבות רבה כל כך למה ששרים.

השיר זה אם קוראים אותו ומבינים אותו קולטים כמה מדינת ישראל התדרגה והתקדמה, 

לא משנה מה יקרה עם ישראל הוא אותו העם שלא יצליחו להזיז מכאן.


 

 

 

 

 

 

 

 


 

נכתב על ידי dana200800800 , 15/4/2013 13:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,467
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdana200800800 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dana200800800 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)