"האם אני שמחה?"
אני כמה בבוקר מיסתכלת במראה, ומחייכת..
"האם אני עצובה?"
לרגע פורץ בי הבכי החבוי בי אשר לא ידעתי מאיפה הוא בא...
אווי אלוהים, אני דיי בטוחה שיש לי פיצול.. 
מה עובר עליי???
"בוקר טוב, טוב שניזכרת לקום באמת..!"
אמרה אימי בקול מיתחכם
"איזה קבלת פנים"
אמרתי בקול רגוע, בעודי מנגבת את דמועותיי ומנסה להסתירם מאימי..
"סליחה לא ידעתי שפגעתי..
"
אמרה אמא , היא קלטה שהיסתרתי את דמעותיי...
"מה??? פגעת??? פחח... כחחח גחחח.. אווו"
עניתי בגיחוכים, תוך כדאי השפלה מווסוות..
"ארוחת הבוקר מוכנה 
"
אמרה אימי בחיוכך בעודה עדיין מנסה ליראות מה אני מסתירה..
"למה את מיסתכלת עליי בצורה כזאת?!
"
עניתי בתוקפנות יתר, כניראה..
"את יפה היום, "
ענתה אמא בחיוך... ברצונה הטוב להרגיע אותי, אך אני לצערי לא יודעת מה יש לי ולא נירגעתי...
"אני תמיד יפה לא??! "
שוב, עניתי בתוקפנות..
"ברווור "
ענתה אימי בחיוך רחב ברצונה להשאיר את האווירה חיובית ואותי רגועה..
"עניתי תודה.."
והיתחלתי לאכול, מהר, מהשו הדאיג אותי... אך לא ידעתי מה הוא...
"להית' אני הולכת לסבתא תהני לך היום קנטונת"
אמרה אימי בעודה מיתקדמת במהירות אל הדלת..
"ביי אימא תהני לך "
עניתי בגימגומים...
אווךך מה אני שמחה? עצובה? מה? מה?
.............................................................................................................................
סליחה אבל בגלל בעיות טכניות לא יהיה היום את "MY LOL" תודה על ההבנה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
