שלום לכולם זאת הדס...סוף סוף:(
כמה זמן לא הייתי כאן...שוב...
יש הרבה מה לספר...יותר מדי...
נתחיל בהתנצלות לעדי על יום שישי בלילה שהיית צריכה לנקות את הקיא המגעיל שלי! ועוד ליפול עליו:((...הערב התחיל דווקא לא רע...נסענו אני, עדי, לילך, אלעד וניסו לאבו גוש....היה נחמד, היה מצחיק והשידוך בין אלעד ללילך הלך טוב מאד...אחר כך נסענו לאלעד לבית, שיחקנו פוקר ושתינו קצת יותר מדי....לפחות אני...הקפצתי משהו כמו 5 טקילות, רובן היו נקיות... עד כאן הכל היה בסדר, היה צחוקים, נתנו לאלעד ולילך משימות כדי לחמם קצת את העניינים בינהם...את ניסו בכלל כמעט הפכנו לדראג קווין...בקיצור היה נחמד...עד שהבחור האחרון שיצאתי איתו, שעדיין קצת בקשר איתי, התקשר ופשוט עשה לי רע על הלב...התחיל עם הבולשיט הזה שפיספסנו, ואנחנו עוד יכולים לחזור בלה בלה בלה...אחרי השיחה איתו פשוט התחלתי לבכות במשך שעתיים בערך ואפילו לא שמתי לב...כולם ניסו להרגיע אותי ולא הצילחו, אין לי מושג בכלל איך התפרצתי ככה אבל זה מה שקרה, ואין לי מושג על מה זיינתי למסכנים האלה את השכל, אבל אני בטוחה שזיינתי...בסוף יצאנו מאלעד, רק יצאתי מהדלת של הבית שלו, הקאתי לו על כל החדר מדרגות:(( עדי הנשמה ניקתה הכל...תודה שוב לעדי:)...ניסו כפרה עליו הביא אותי לבית, העלה אותי עד למיטה שלי, דיבר איתי עוד איזה שעה וניסה להרגיע אותי...עד שפשוט נרדמתי לו מול הפרצוף...זה המקום גם להודות לו שוב על הכל (ניסו אם אתה קורא את זה- אתה אחלה גבר! לא יודעת איפה הייתי מוצאת את עצמי באותו יום בלעדייך ובלי עדי...) זהו...ביום שבת קמתי בערב עם כאב ראש רצחני, אבל עבר לי די מהר, תודה שוב להמצאה הגאונית- אופטלגין (הסם השני אליו אני מכורה אחרי אלכוהול:)...עכשיו אני בתהליכי גמילה, הצבתי לעצמי אתגר לא לשתות במשך השבוע הקרוב...נודיע על התפתחויות...
בה ביי ולילה טוב לכולם:)