השעה עכשיו היא חמש בבוקר, אז אני ממש מתנצלת אם יהיו טעויות כתיב/פיסוק בבלוג. הסוללות של המקלדת חצי טעונות ואני לא טיפוס של בוקר.
אולי בשעה שבה אני אהיה "בהכרה מלאה" אני אעבור על הפוסט ואתקן את הטעויות שבו.
בכל מקרה, שוטטתי קצת בישראבלוג. שמרתי כמה תמונות יפות מבלוגים נחמדים, ואז נתקלתי בבלוג נאצה. אני יחסית חדשה בישרא (טוב, זה הפוסט הרביעי שלי -,- ). הייתי מזועזעת.
לא רק מהרעיון המחריד הזה או החשיבה השטנית (יופי קים, טוב שלא הגזמת. |: ), אלא גם לגבי הסיבה.
למה אנשים מגיבים תגובות נאצה? הרי, אלו לא החיים האמיתיים, שבהם יש פליטות פה. אנשים יכולים פשוט לקרוא את התגובה שלהם שוב לפני שהם לוחצים על שלח. האם אנשים מרגישים טוב יותר עם עצמם ברגע שהם יודעים שמישהו, איפשהו, יעלב או אפילו יזיל דמעה בגללם?
טוב, זה הכי כיף לכתוב תגובה בידיעה שהנפגע לא יכול ל"החזיר" לך יותר מכמה מילים.
לפני כמה שורות כתבתי על הסיבה. אנשים נהנים לריב ולפרוק עוול ברגע שהם בסוג של מצוקה. אולי מגיבי הנאצה באמת במצוקה, וזאת הדרך שלהם להתמודד (למרות ש... טוב, אם היה לך כוח לפתוח בלוג, למה לא להשתמש בו כדיי לפרוק במילים? כמו אדם נורמלי?).
לא הגבתי לבלוג הנאצה.
חשבתי על בעלת הבלוג, איפה שהיא לא נמצאת. אולי היא מוקד להצקות? אולי ההורים שלה מתעלמים ממנה, או אפילו גרוע מזה? אל תשפטו ספר לפי הכריכה - אל תשפטו אדם לפי מה שהוא מקרין. בחיים האמיתיים, אני למשל משתדלת להקרין אופטימיות. טוב, זה יותר מין אדישות מתמשכת, אבל אני לא רוצה שאף אחד יחשוד. למזלי יש לי את האינטרנט. אולי זה בדיוק מה שבעלי בלוג הנאצה חושבים? שאולי הם ינסו ל"התחלק" בכאב שלהם, ואולי זה יגרום להם להרגיש פחות ממנו? אז יש לי חדשות בשבילכם. הכללים הרגילים לא פועלים על הכאב. כאב הוא לא כמו אנרגיה, שמתגלגלת מגוף לגוף, אבל תמיד שומרת על הכמות שלה. הכאב הוא כמו נר. תמיד, תמיד יגיע מישהו וידליק את נר הכאב שלכם, שאותו כמובן תרצו לכבות. אתם תנסו אולי לחלוק את האש עם אנשים אחרים, ותדליקו את הפתילים שלהם, אבל האם זה יעזור? האם האש כבתה? לא! אתם צריכים לנסות לגלות בעצמכם איך לכבות את האש. וגם אם קשה להתמודד עם זה, תמיד אפשר לנסות לחפש אדם כלשהו, אדם שרק ברגע שתראה אותו הוא ימלא את הלב שלך במים ויותר את הפתיל שלך רטוב, כך שלא ידלק לעולם (או עד שהוא יתייבש. כי אי אפשר לגמרי להוציא את הפתיל.)
בחזרה לנושא. כל האנשים שמנסים לפרוק עוול בדרך הלא נכונה, שמעליבים ו"מגמדים" אחרים בשביל להרגיש גדולים יותר, האם אתם באמת ובתמיד מרגישים טוב יותר עם עצמכם? אולי כדאי שבמקום להדליק פתילים אחרים, או לנשוף על האש והדליק אותה יותר, תחפשו את האנשים שממלאים את הלב שלכם במים. אני עשיתי את זה, ובנתיים אני מרגישה נהדר (:
(דחפתי לכאן הרבה יותר מדיי מדעים. אני חייבת להפסיק לעשות שיעורים בלילה. נו, טוב. שינה נעימה 
)
קים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
