הממ. היי?
אני מרגישה כאילו הרבה זמן שלא כתבתי. אחרי עידכון רציף של יום יומיים, פתאום חמישה ימים נראים ארוכים מאוד.
בכל מקרה - חזרתי לבית ספר! לא התקשיתי כל כך בהסתגלות. תפסתי את המקום שרציתי (שורה שניה באמצע) וישבתי ליד החברה הכי טובה שלי. ככה בערך התחיל היום הראשון שלי.
הדבר שהכי הטריד אותי היה שלמדנו ביום הראשון. בכל זאת, אחרי חופש של חודשיים ציפיתי שלפחות יתנו לנו יום-יומיים להתאושש ולהתאקלם. לא שאכפת להם, כמובן.
בכל מקרה, בימים הראשונים פגשתי כבר את כל המורים החדשים שלי ועשיתי עליהם רושם ראשוני טוב למדי, אז אני לא מודאגת. בית הספר השתפר מבחינה טכנולוגית. יש אינטרנט אלחוטי בכל הכיתות (כתיבת פוסטים מהאייפון 
), התקנת מקרנים ולפטופים לכל המורות. הדבר היחיד שמרגיז אותי בתוכנית החדשה הזאת זה שאנחנו צריכים להישאר שעה שמינית. אני לא מתלוננת, גם אם זה מפריע לי. יש לי בכיתה 27 תלמידים אחרים שיעשו את זה בשבילי (העיקר אתם מתלהבים שיש מקרן).
בסך הכל כיתה ח' לא קשה כל כך. החומר לא קשה יותר משנים קודמות, ורמת שיעורי הבית לא נראית לי גבוה מדיי. בנתים. נראה מה אני אכתוב בעוד כמה חודשים.
התחלתי גם להיות פעילה יותר חברתית. אני רוצה להיות מדריכה בתנועת הנוער הקרובה, ללמוד באוניברסיטה ליד הבית וללכת לחוג כתיבה יוצרת. אני מרגישה שיש לי עוד המון מה להספיק וששבעה ימים בשבוע פשוט לא מספיקים.
ולעניין אחר. פתאום התחלתי להתעסק בהמון דברים שפעם לא עניינו אותי. התחלתי להתלבש יותר יפה, מושקע כזה. להשקיע יותר בתספורת שלי, להשתמש במסיכות. זה מרגיש לי מזוייף, לא נכון. אף פעם לא באמת התרכזתי במראה החיצוני שלי, ולמרות שזה לא בראש סדר העדיפויות שלי (עדיין? אני מקווה שלא) זה אף פעם לא ממש תפס מקום ששווה להתייחס אליו בסדר העדיפויות הזה. תמיד זלזלתי בבנות האלה שבמקום לעשות משהו יעיל עם הזמן שלהן הן עושות מחליקים או הולכות לקניון ומדברות רק על בגדים. זה נראה מאוד שטחי בעיניי. אני מפחדת להפוך לאחת כזאת בעצמי. אולי זה רק גיל ההתבגרות? אוף. גיל התבגרות מטופש. ולחשוב שאני רק בתחילת דרכי ויש לי עוד כל כך הרבה שנים לסבול ממנו... -רגע של אופטימיות- טוב, גיל ההתבגרות הוא כן הגיל הכי יפה בחיים. מקווה שזה נכון.
אגב, מי ראה את הפרקים הראשונים של הפיג'מות? (;
קים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
