היום, בשעת משבר שאחרי עבודה קשה, עם דמעות בעיניים, עצמתי אותן ודיברתי עם סבתא שלי זכרונה לברכה.

סיפרתי לה מה קרה ומה מטריד אותי, מה מעיק עליי כל כך.

היא לא ענתה אבל הרגשתי שהקשיבה.

חצי שעה אחרי השיחה קיבלתי שיחת טלפון שהסירה מליבי כל דאגה וחצי דאגה ומילתה אותי בתחושת סיפוק, העלתה לי חיוך על הפנים.

עצמתי שוב את העיניים ואמרתי לסבתא תודה על העזרה.

היא עזרה לי בהכל כשהיא הייתה בחיים והיא ממשיכה לעזור מלמעלה.