יש לי מצב רוח ר-ע.

אני מרגישה שלא אוהבים אותי. ושאני סתם אחת.

טוב, בטח שאני סתם אחת. אבל אני סתם אחת מיוחדת, ואני יודעת את זה.

אני לא ילדה "רגילה", אני לא כמו שאר הבנות בשכבה. אני לא מתעלפת מג'סטין ביבר או שומעת שירי פופ עלובים כאלה.

ואני לא מתלבשת רק בורוד וסגול. אני מתלבשת בעיקר בשחור...

וכן. אני מוזרה. אבל אני גאה!

אפילו היה לי חבר אי שם בעבר. לשלושה וחצי שבועות. זה לא הלך.

מאז אני בודדה...

כשנפרדתי ממנו כולם התחילו לשנוא אותי, כולם נהיו נגדי, והחברה הכי טובה שלי "בגדה" בי. (נחמד לספר לכולם שאני אמרתי שההוא שהיה חבר שלי נהיה חבר של ילדה אחרת רק בשביל לגרום לי לקנא!)

ולא! לא אמרתי את זה. אז בשניה הזאת הבנתי שהיא הייתה סתם נצלנית. שהיה חודש שאני הייתי ה-ילדה ה-מקובלת אז היא יכלה להיות פמלייה שלי ולהשתרך אחרי רק בבצפר, ואחר הצהריים לקלל אותי בטלפון, ויום אחר כך לבוא כאילו מה שהיא צרחה בטלפון זה "אין כמוך!!!".

בקיצור. נמאס לי. 

וניסיתי לעבור כיתה, זה אי אפשר.

גם בית ספר אי אפשר, לא שזה יעזור אבל...

ונראה לי שהבעיה אצלי. רק שאני לא יודעת מה הבעיה.

אז אני כנראה מתחילה ללכת לפסיכולוג. איכס!

טוב. אני כבר אעדכן אתכם.

תודה על שקראתם את מה שעל הלב שלי (:

ואיולה ♥

(ותכנסו לבלוג השני שלי- אלין בלוג בנות)