זה די עצוב בשבילי להודות בזה, אבל החלוקה בין גברים לנשים במשרדים הגדולים עדיין גלויה לעין: בעמדות הבכירות יש רוב של גברים מבוגרים, ונשים מאיישות בעיקר עמדות נמוכות יותר, ותפקידי מזכירות.
באופן לא מקרי בכלל, כל המזכירות הן נשים צעירות ויפות מאוד, ולפעמים יש לי הרגשה מעצבנת כזאת שעורכי הדין שמעסיקים אותן, שופטים נשים אך ורק לפי איך שהן נראות ולא לפי שום מדד אחר.
אפשר לנהל המון דיונים על כל מיני בעיות מגדר שקשורות לתופעה הזו, אבל כרגע מה שהכי מעצבן אותי הוא שנראה שהגישה השוביניסטית מגיעה דווקא מהגברים המכוערים ביותר במשרד...
תבינו- כשעורכי דין מכוערים במיוחד במשרד "מחפיצים" נשים ומעלים הערות שוביניסטיות לגבי איך שבחורות נראות, זה מעלה לי את הסעיף ברמות מטורפות!
לא סתם בגלל שזה תמיד מעליב, מרגיז, משפיל ומדכא כשבוחנים בחורות רק לפי איך שהן נראות, ושופטים אותן על סמך נתונים חיצוניים.
העניין הוא שכשעורכי הדין הכי מכוערים עושים את זה, זה נוראי הרבה יותר, והנה הסיבה:
כשגבר חתיך מעביר ביקורת על איזה שמנה שעוברת, או אומר שבחורה חייבת להוריד שערות או להתלבש אחרת, אפשר עוד להניח שבעיניו מראה חיצוני הוא מאפיין חשוב באופן אוניברסאלי; שיופי וטיפוח עצמי זה משהו שכל בני האדם צריכים לשאוף אליו- משני המינים. אבל כשבחור מכוער, מוזנח, שמן עם קשקשים יושב לידי ואומר תוך מבט על מזכירה חדשה שעוברת,
"וואלה, היא הייתה יכולה להיות כוסית עם חמישה קילו פחות"
- אז הזעם הפמיניסטי מבעבע!
כי כשגבר מוזנח, מגעיל ומכוער מבטא שטחיות שיפוטית כלפי נשים, ברור לי שאי אפשר לפטור אותו משוביניזם בטענה שמראה חיצוני זה פשוט עניין חשוב בעיניו באופן כללי, כי אם זה היה ככה, ברור שהוא היה מנסה ליישם את זה על עצמו.
האפשרות היחידה שנותרת, היא שהבחור פשוט שוביניסט, שמעריך גברים לפי מדד אחד (של כישרון, חוכמה או אדיבות), ומחשיב נשים לפי קנה מידה שונה לחלוטין- נשים נמדדות בעיניו רק לפי המראה החיצוני שלהן, ולא לפי מאפיינים פנימיים שלפיהם הוא היה שופט את עצמו.
לכן, גברים מכוערים במשרדים גדולים (ובעצם בכל מקום), שימו לב: בפעם הבאה שאתם מעירים ליד המתמחה ממין נקבה על מראה חיצוני של אישה, קחו בחשבון שהיא מתאפקת מלהתפרץ עליכם, ולומר משהו בסגנון:
"יצור מבחיל ושטחי שכמוך! אם כל כך מעניין אותך המראה החיצוני של בחורות, אני (כשמנמנה שלא נראית טוב בחולצת בטן או מיני), כנראה לא "ראויה" לתשומת הלב שלך, אז אל תטרח לדבר איתי יותר!"
וללכת.
שלכם ושלכן,
הסטאז'רית