לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"You gave me roses and I left them there to die"

Avatarכינוי:  המסכה ירדה, ונשארה אני.

בת: 28

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

בושה.


אני לא מאמינה שהיא עשתה לי את זה, אני לא מאמינה שהיא צוטטה לי ככה, עם כולם. אני בכלל חשבתי שהיא בעבודה.

ניגנתי על הפסנתר את השיר האהוב עליי, ופשוט התחלתי לשיר אותו. והיא עמדה שם, מאחורי, עם כולם. עם אבא, חבר שלה, דודה שלי. וצוטטה לי. ולבסוף הפסקתי את זה כששמעתי אותה אומרת "שקט". היא עמדה שם כל הזמן הזה.

לא אכפת לי שהיא אוהבת את איך שאני שרה, אבל היא יודעת כמה אני מתביישת לשיר מול אנשים.

אני אמרתי לה את זה.

למה היא פאקינג עשתה את זה?!

נכתב על ידי המסכה ירדה, ונשארה אני. , 12/7/2011 23:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




3,576
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמסכה ירדה, ונשארה אני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המסכה ירדה, ונשארה אני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)