אני מרגישה בנאדם חדש, בנאדם יותר נקי... השתנתי הרבה בזמן האחרון, עבדתי על השינויים האלו.

השתנתי, התנקתי גם מבחוץ וגם מבפנים. פתאום, אני מרגישה עם עצמי הרבה יותר טוב.

אני מרגישה יותר יפה, פחות שמנה. אני מרגישה שהתחלתי לאהוב את המראה שלי. אני מרגישה שהתחלתי לאהוב את האופי שלי.

השתנתי גם בו, אני כבר לא אותו אדם שמתעצבן מכל פיפס קטן שקורה, אני יותר רגועה ואפילו נחמדה.

לזה שמתי לב.

עבדתי על השינויים האלו מאוד קשה, הרגשתי שלא נעים להיות בסביבתי. הרגשתי שאני תוקפנית מידי, דיכאונית מידי. אולי אפילו בוטה.

הרגשתי מכוערת, הרגשתי כאילו השיער שלי הוא גוש של גועל. הרגשתי כלכך שמנה. הרגשתי שכל בנאדם ברחוב עוצר ונועץ בי עיניים, וחושב לעצמו 'אוי כמה שהילדה הזאת מכוערת ומגעילה'. הרגשתי חסרת תועלת. הרגשתי שאין לי טעם לחיות.

ועכשיו הכל השתנה. הכל נהיה יותר טוב ויפה.

הכנתי רשימה של דברים ששיניתי בעצמי, כי אני בנאדם מסודר שאוהב רשימות, אני מניחה שתצטרכו להתמודד גם עם זה .

הרשימה.

שינויים חיצוניים.

*צבעתי את השיער והוספתי פסים, הסתפרתי לתסרוקת מדורגת וסידרתי את הפוני טוב ויפה.

*הרזתי. למרות שלא ניסיתי שום דיאטה ורק דיברתי עליה או ספורט מיוחד שאני לא עושה ביוםיום. הרזתי.

*קניתי מוצרים חדשים. כמו למשל: בשמים, לקים, שעווה (עדיין לא ניסיתי אותה), קליפסים שהייתי צריכה, חולצות וג'ינסים חדשים, מכנסונים חדשים והרשימה עוד ארוכה... הרבה בגדים בעיקר.

*התחלתי להתארגן בצורה שונה יותר, נהייתי מאוד מסודרת והתחלתי לחיות לפי המשפט 'עם סביבתך בבלאגן, חייך יהיו בבלגאן'.

*אני מאוד הגיינית ונקייה, בזמן האחרון לא פעם ולא פעמיים החמיאו לי על ריחי ועל מראהי.

האמת שזה לא כל-כך הרבה, אני מתבססת על המלתחה הענקית והחדשה ועל היוזמה שלקחתי והלכתי לקנות הכל. וגם על השיער.

שינויים פנימיים.

*נהייתי בנאדם הרבה יותר רגוע. בעבר הייתי הרבה יותר תוקפנית, מכל מילה הייתי מתעצבנת. מכל פיפס או דבר שהשתנה או זז. אני זוכרת שאנשים כבר פחדו לדבר איתי. ועכשיו, הם נהנים מלדבר איתי.

*התחלתי לחייך הרבה יותר. 'חייך אל העולם והעולם יחייך אלייך'.

*אני כבר לא אותה הילדה הרכלנית שהייתה רגילה לרכל ולהוציא מידע עסיסי ומספק בכל רגע שניתן. עם לתאר, אני כבר לא חושבת שאני בכלל אוהבת את זה.

*אני הרבה פחות דיכאונית ממה שהייתי, אני הרבה יותר שמחה, אנרגטית ומלאת חיים.

*אני לא יודעת עם זה נחשב לשינוי או משהו, אבל אני מצליחה להצחיק אנשים.

*אני מרגישה טוב עם עצמי.

*אני מרגישה שיש תקווה, שאני משמעותית.

*התחלתי לתת לדברים ערך. לא עשיתי זאת בעבר. נהגתי ללבוש את החולצה באגרסיביות או להתעלם מאמי או לצעוק עליה, ועכשיו אני מבינה את כל הטרחה שהיא עשתה בשבילי, את כל הטרחה שאנשים השקיעו בשבילי.

השינוי שמתבלט הוא בעצם היחס שלי.

אז אני חושבת שזהו, בואו נאמר שהתחלתי התחלה חדשה ♥